החטיפה

פרק 7

בפרק הקודם
אז קוראים לו נאמג׳ון...

בפרק הזה
נקודת מבט של ג׳ימין
״הנה-״ הילד נתן לי צלחת עם ספגטי, העיניים שלי התרחבו כשראית את האוכל ״ספגטי!!״ רציתי למושב והתיישבתי במהירות אולי זה מורעל .. חשבתי לעצמי והסתכלתי על הספגטי
״אתה לא מתכוון לאכול את זה?״ הוא מלמל והתיישב לידי, לרגע הבטתי בו ואז חזרה על האוכל ״עשית עם זה משהו?״

שאלתי והסתכלתי עליו אחורה, הוא גיחך וניענע בראשו.
עיניי נדדו, זרועותיו נשענו על השולחן, לעזאזל.  השרירים האלה... חשבתי לעצמי ונשכתי את שפתי ״אוקיי אז..״ התחלתי לאכול

״וגם? אתה אוהב את זה?״ הוא חייך והסתכל עלי משועשע. הינהנתנ בכבדות לפני שמילאתי שוב את הפה, ״ טוב, כי הכנתי את זה״ בלעתי את האוכל שלי לפני שהתחלת לדבר שוב ״אתה בשלן טוב״ ״תודה״ הוא חייך אלי בזמן שאכלתי את שאר הספגטי

כשסיימתי, הרחקתי את הצלחת שלי, זה הרגיש כאילו הבטן שלי הולכת להתפוצץ. ״אני מעולם לא ראיתי ילד קטן כמוך אוכל כל כך מהר״ הילד קם לנקות את הצלחת

גיחכתי

״אני מרגיש שמן״ ״בגלל שאתה״ בפה פעור הסתכלתי על הילד
״אתה לא יכול להגיד את זה לבחור יפה כמוני!״
״אני לא רואה אחד אז אני טוב לעת עתה״ הנידתי את ראשי וחיוך קטן נמלט לי נאנחתי ונשענתי על השולחן ״מה שמך? א-אם אני יכול לשאול אותך?״ קצת נלחצתי הוא חייך אליי קצת לפני שהוא הסיר את הצלחת הוא התיישב לידי שוב .. ״ יונגי, תענוג לפגוש אותך״ הוא מחייך חיוך חמוד לפני שהוא מותח את זרועו כדי ללחוץ את היד שלי

אני מחבב אותו, הוא כל כך טוב יותר מהבחור השני הזה ג׳ונגקוק, חשבתי, עניתי לחיוכו ובלחיצת ידו ״ג׳ימין״ הוא הנהן והתאפק הסתכלתי סביב המטבח.

זה יפה כאן .. חשבתי לעצמי

״אתה אוהב את זה?״ יונגי שאל ואני הנהנתי והוא חייך שוב הוא הביט במשהו מאחוריי וחיוכו נעלם מיד ״הזמן עבר ילד קטן ,בוא אחרי״ נאנחתי כששמעתי את הקול הזה, ידעת בדיוק מי זה הסתובבתי על המושב שלי.. ״למה אתה הורס את הרגע, לפחות יונגי נחמד פה״ זה הדבר האחרון שמילמלתי כדי שהוא לא יוכל לשמוע את זה, אבל לפי המבט על פניו אפשר היה אפשר לדעת שהוא שמע את זה

הוא הסתכל עליי אבל לא אמר כלום ״ זה בסדר, אני אביא אותו בד-״ ״לא, זה התפקיד שלי לשמור עלייו זוכר?״ הוא סינן את יונגי הסתכלתי על שניהם והרגשת את המתח בין השניים .. ״זה בסדר.  תודה .. על הכל, לפחות מישהו נחמד בכל זה״ יונגי חייך אלי חיוך קטן וקרץ לי

ג׳ונגקוק  תפס בזרועתי, גורר אותי החוצה מהמטבח לפני שידעתי זאת. הסתובבתי במהירות ונפנפתי אל יונגי עם חיוך

התחלתי להיות עצבני מאיך שג׳ונגקוק מתנהג  והוא פשוט עמד במסדרון, למה הוא פתאום כל כך מעצבן?

אה רגע, הוא כבר היה...

גיחכת לעצמי וקיבלתי מבט מוזר מג׳ונגקוק מיד ג׳ונגקוק היה מולי ואני עם מבט ישר על פניי והתעלמתי ממנו

המשך יבוא...

מקווה שאהבתם את הפרק סליחה שלא שלחתי הרבה זמן אני השתדל לשלוח כל יום❤️❤️❤️🥺🥺🥺