הנה היום הזה הגיע
היום הזה שמשנה לשנה נהיה יותר קשה
ואני לא יודעת למה
משנה לשנה היום הזה הופך להיות לא רק יום אחד..אלא כמה ימים במשך השנה
כמה ימים ויותר
שבהם אני נזכרת
נזכרת בהם
באנשים ההם שלא הכרתי
באנשים האלה שבזכותם אני חיה
וקשה להבין
וקשה לעכל
וקשה למצוא היגיון
למה בשביל לחיות אחרים צריכים למות?
למה הם מתו בשבילי?
למה הם לא יכולים להיות חיים?
היום הזה
היום האחד הזה
שכבר מזמן לא יום אחד
אלא כמה ימים
ויותר
היום הזה
יום הזיכרון
יום קשה ועצוב
ומשנה לשנה זה נהיה יותר קשה ויותר עצוב
ואני לא יודעת למה
ומשנה לשנה זה נהיה יותר מיום אחד אלא כמה ימים ויותר בהם אני חושבת עליהם
ואני לא יודעת למה
אולי יום יגיע
ולא נהיה כל כך עצובים
אולי יום יגיע
ולא יתווספו עוד הרוגים
אולי יום יגיע
ולא יהיה קשה כל כך
YOU ARE READING
קטעים קצרים🤷
Randomהיה לי משתמש באתר אחר ופרסמתי שם קטעים שכתבתי..היות ועכשיו אני נמצאת פה יותר מאשר שם..נראה לי שאפרסם פה קטעים שכתבתי. קטעים ברגעי משבר, ברגעי חולשה, ברגעי שמחה וברגעי שיעמום. תאהבו או לא, זו כבר בעיה(?) שלכם. אני מרגישה קצת שחרור, כשאני לוחצת על כפת...
