Blood Sweat & Tears

סיפור קצר : Blood Sweat & Tears

החדר שבו הם נמצאים הוא חשוך ברובו וקר, אור בהיר של בוקר נכנס דרך החלון הסגור והמכוסה בוילון לבן. קול הבכי של ג'יהו מהשעות האחרונות דעך ועכשיו נשמעות רק נשימותיו האיטיות ומשיכות אף קטנות מדי כל כמה דקות. גופו שוכב על צידו, עיניו עצומות וראשו שעון על ברכי אימו שמלטפת את שיערו באיטיות בניסיון להרגיע את בנה. קיבום יושבת שעונה על הקיר שמאחוריה, מזמזת חרישית את השיר שבנה אוהב לשמוע, זה שהיא תמיד מזמזמת לו לפני השינה. עיניה עצומות וידה ממשיכה ללטף את שיערו של בנה כדי להרגיע אותו, מקווה שלא יתחיל לבכות שוב.

עברו כמה שעות מאז שנלקחו מביתם באמצע הלילה והובאו לחדר הזה שבו הם נמצאים, עבור ג'יהו זה מרגיש כמו נצח, עבור קיבום זה מרגיש אפילו יותר. מנסה להגן על בנה מהחוטף הלא ידוע, קיבום ממשיכה לחשוב ללא הרף על תוכנית מילוט, גם אם לא תצליח לברוח בעצמה, היא מנסה לחשוב על דרך להציל את בנה בן השלוש משם. היא אפילו לא יודעת מי החוטף שלהם, היא אפילו לא יודעת מה המטרה שלו, והיא לא מצליחה לחשוב על סיבה הגיונית- למה שמישהו ירצה לחטוף אותם?

דלת החדר נפתחת באיטיות, אור נוסף נשפך לתוך החדר ומאיר את החושך. עיניה של קיבום נשארות עצומות, בנה עדיין שוכב שעון על רגליה, עדיין ישן. ידיה עדיין מלטפות את שיערו באיטיות שמשרות בגופו תחושת ביטחון ורוגע- עד כמה שאפשר. היא שומעת צעדים כבדים מתקרבים אליה, מתפללת בליבה שלא יגע בבנה הישן. היא פוקחת עין אחת כשקול הצעדים בחדר מפסיק ומציצה בדמות שמולה.

גבר מתכופף לפניה, מביט בפניה דרך עיניים צרות, בוחן אם היא ערה או ישנה. עיניו מתעקלות מעט בקצותיהן- קיבום מניחה שהוא מחייך- הוא יודע שהיא ערה, אבל היא עדיין לא פוקחת את עיניה במלואן. היא בוחנת את פניו המכוסות רעלה, רק עיניו מבצבצות מעל הבד השחור, עיניים כהות ואפלות מביטות בה. פיו ואפו מכוסים לגמרי וכך גם לחייו וסנטרו. שיערו לא ארוך אבל גם לא קצר, אסוף באחורי ראשו בגומיה שחורה עבה. למרות שאינה יכולה לראות את פניו, תחושת הבטן של קיבום אומרת לה שהיא מכירה את הבחור שחטף אותה ואת בנה באמצע הלילה.

כשידו של הבחור נשלחת לעבר ג'יהו, קיבום ממהרת לפקוח את עיניה ולתת מכה בידו של הבחור, הוא רק צוחק, לא מופתע בכלל מתגובתה המהירה. הוא מסלק את ידו ונעמד

"מה אתה רוצה?" קיבום שואלת בקול חד ומאיים, מנסה להישאר רגועה ולהגן על בנה מפני החוטף, הוא לא עונה, רק נועץ את מבטו בג'יהו ומושך בכתפיו, "מה אתה מנסה להשיג?"

"הרבה דברים, קיבום-שי." הוא עונה בקצרה, קולו נמוך ואיטי, היא מזהה את הקול הזה מיד, עיניה נפערות בהפתעה מוחלטת, מכל האוייבים שהספיקה להכיר מאז שהתחתנה עם בכיר בממלכה, היא לא ציפתה שמי שיחטוף אותה יהיה מישהו שהיא מכירה כלכך טוב, שהיה כמעט כמו אח בשבילה. כמעט. "אל תדאגי, אני לא אעשה שום דבר לג'יהו." הוא מנסה להרגיע את הדאגה הבוערת בעיניה של קיבום כלפי בנה הקטן "כל עוד ג'ימין-שי יעשה את מה שאני מבקש."