פרק 1

58 7 5
                                    

#נקודת מבט ליאל#

השעה 5:30 ליפנות בוקר ואני לא מאמינה שקמתי.

העיר אותי רעש של ניפוץ ומין הסתם אבא שלי שוב השתכר.

הלכתי לחדר שלו בשביל לנקות את הבלאגן שהוא עשה אבל מה שציפה לי שם זה היה יותר גרוע

ראיתי את אבא שלי על הרצפה עם דם וזכוכיות מעליו ומסביבו

למה הוא ממשיך עם זה למהההה

"אבא.....אבא....." ואף תגובה 

"אבא בבקשה תענה לייי.. אני לא רוצה לאבד עוד משהו בבקשה...."

התחלתי ליבכות והוא לא ענה לי רצתי מהר לסלון והיתקשרתי ל101  

ולמזלי הם הגיעו מהר

אחרי שעה וחצי מצאתי את אבא שלי מחובר למכשירי הנשמה

"גבירתי את חייבת ללכת עכשיו את לא יכולה להשאר פה"

הרופאה אמר לי את זה ופשוט רציתי לבכות אבל לא בכיתי החזקתי את הדמעות והיתהפכתי 

"אבל אדוני זה אבא שלי בבקשה הוא האחרון שנישאר לי בבקשה...." פה גבר עיבדתי שליטה

נפלה לי דימה מין העין 

"אני יודע שזה קשה אבל את חייבת ללכת בשביל אבא שלך" הוא אמר את זה והרגשתי צביטה אבא שלי רוצה שאני ילך 

"בסדר ותימסור לו מימני שמגיעה לו כל דקה פה !" ופשוט יצאתי משם בוכה 


השעה עכשיו 7:00 ואני בדרך לבית ספר ואחרי זה לבית האלמין 

ולא זה לא ביגלל אבא שלי האמת אמא שלי נפטרה היום ובגלל זה אני עול לשם

הגעתי לבית ספר וכמו תמיד כולם מתחילים להתלחשש סביבי.

"ליאל רוזן ליאל רוזן נא לגשת למיסדר המנהל תודה"

יופי איזה יום מושלם מה היום עשיתי

הלכתי לחדר המנהל בלי חשק ביכלל לא היה לי כוח אליו דפקתי על הדלת כמה דפיקות ונכנסתי

"אוי ליאל בדיוק לך לך חיכיתי בואי שבי בבקשה" וישבתי

"ליאל היקרה אני יודע שזה לא קל לבוא היום לבית ספר כי אבא שלך בבת חולים והיום זה היום פטירה של אמא שלך אבל אני צריך מימך טוב....." לא נתתי לו לסיים תמישפט ופשוט נדחפתי

"רגע רגע אדוני המנהל איך אתה יודע בדיוק שאבא שלי בבית חולים ועוד משהו ביגלל זה כל הבית ספר מתלחשש סביבי אי אפשר לקבל מעט פרטיות בחיים של בן אדם!!!"

אני צעקתי אליו בכאילו שהוא השם בכול מה שקרה לי היום

"גברת ליאל אני מקש ממך להירגע להזכירך יש לי אח שעובד שם הוא היה במיכרה הרופאה של אבא שלך והוא רק ידעה אותי זה הכל אבל אני יכול יכול להבטיח לךשאף אחד בבת ספר לא יודע אבל אני יברר את העינין" הוא אמר את זה והרגשתי כל כך קטנה והסמקתי בטרוף מי זה שההשמתי אותו סתם

"תודה" זאת המילה היחידה שיצא מימני

"בסדר טוב ליאל לא לשם זה כינסתי אותך לפה קראתי לך כדי לומרל משהו חשוב הגיעו אלינו ילדים חדשים ואני ממנה אותך על ילד  אחד השם של הילד זה עידו ג'יקסון ואני שם אותו על אחריותך ושיבצתי את שניכם באותם מיקצועות כדי שתוכלי לעזור לו "

"רק רגע..." אבל ליפני שסיימתי העידו הזה ניכנס 

"עידו הגעתה בול בזמן תכיר זאת ליאל מעכשיו היא עוזרת לך בהכל "

"תודה" עידו אמר את זה והיה לו קול בס כזה רציני ופרצוף עדיש מה עובר על הילד הזה 

אני הסתכלתי בשעון וראיתי שהגיע הזמן ללכת לקבר של אמא שלי 

"סליחה המנהל אני חייבת לזוז נחר אני יטפל בהכל ביי"

אמרתי לו את זה תוך כדי שאני דופקת ריצה לבחוץ 

ופשוט ברחתי משם והעידו הזה נישאר ללא מילים ויצא אחרי......


************************************************************************


strange love#Where stories live. Discover now