66

817 57 5
                                    

דפיקות רכות נשמעו בדלת, הנער הגבוה קם ממיטתו, הולך לכיוון הדלת כדי לברך בפעם השנייה את הנער, שעמד לחוץ מאחורי הדלת.

טאהיונג פתח באיטיות את הדלת, מביט בצעיר, שעיניו האדומות מסגירות אותו שבכה.
הצעיר משך באפו, מסתכל למטה לכיוון נעליו, ואז מרים את ראשו כדי לברך את הבוגר, "ה-היי..."

הבוגר זז מהדלת, הצעיר נכנס ונעמד ליד המיטה בסבלנות. באויר בחדר היה מבוכה ולחץ.

טאהיונג הלך למיטתו, מתיישב, ובקלילות תופס בכף ידו, מושך אותו למטה, וגורם לו לשבת לידו. העיניים של הצעיר נפקחו מהפעולה, אם כי הבעת זעם קלה נראתה בשפתיו. הוא הסתכל על הבוגר עם עיניו הנפוחות והאדומות, מושך מעט באפו. זה כאב לבוגר, יודע שזה בגללו, הסיבה שהוא בכה. הוא משך את הצעיר לחיבוק, ג'ונגקוק ניסה בכל כוחו לצאת, בסופו של דבר נכנע מהחיבוק המוחץ. הנשימה שלו נהייתה כבדה ועמוקה כשהוא אחז בחולצתו של הבוגר, טאהיונג ליטף את גבו, מנשק את מצחו שוב ושוב.

הבכיות שלו לאט לאט נרגעו, הוא קילל את עצמו על היותו כל כך רגיש, ועל שבוכה כל כך בקלות. כמה שהבוגר פגע בו, הוא רצה להישאר מחובק איתו לנצח, הוא רצה להישאר עם הבוגר למשך הרבה זמן, ולא לשחרר.

הבוגר משך אותו על ירכו, מלטף את שערו, ממלמל לו דברים מרגיעים באוזן, "שש.. בבקשה אל תבכה, בייבי."  הקול שלו התחיל לרעוד, לא מצליח להחזיק את עצמו כשהוא התחרט על מה שעשה וגרם לצעיר לבכות.

ג'ונגקוק הוזיז את ראשו, מביט בבוגר שדמעה נפלה בלחיו. הוא הרים את אצבעו וניגב את לחיו. טאהיונג נתן לו חיוך רפה, מנשק שוב פעם את מצחו.

"א-אתה התכוונת לזה כשאתה..כשאתה אמרת, שאתה אוהב אותי?" הוא הרים אליו מבט, דמעות זולגות על לחייו האדומות.

טאהיונג ניגב את דמעותיו, מנשק את לחייו כשהוא הנהן. "כן. נסיך. אני כל כך אוהב אותך. אין לי אפילו מילים איך לתאר את זה. כל זמן שאני בסביבתך, כמה שזה נשמנ קיטשי, אני מרגיש שאני מרחף. החיוך שלך מאיר את היום שלי, ואני אעשה הכל בשביל שתהיה שמח. אני שונא את עצמי על מה שעשיתי לך, שגרמתי לך לבכות, שעצרתי לך את החיוך. גאד, אני האדם הכי מטופש שיש? נכון?" הוא צחקק, משחחר אנחה עמוקה, יותר דמעות מתגלגלות כשהוא דיבר.

"אתה יודע, כשהתחלתי לזכור מעט דברים, אני קלטתי כמה הייתי מאוהב בך. חבל שלא אמרתי לך את זה לפני, וכשגיליתי שאתה 'קוקי', אני הייתי כל כך מאושר שזה אתה ולא מישהו אחר. אני כבר סיפרתי לקוקי שאם לא היה לי קראש הייתי מתאהב בו, שזה היית אתה. אני נפלתי בשבילך, אפילו שלא ידעתי שזה אתה. מעכשיו והלאה אני יודע שאני יאהב אותך. אני אוהב את הדרך שאתה שמח אפילו על דברים קטנים, הדרך שבה העיניים שלך נוצצות והשניים הארנביות והחמודות שלך מופיעות. זה מאיר את כל היום שלי. אני כל כך מאוהב בך, אני מצטער כל כך שלא אמרתי את זה לפני, אני נפלתי בשבילך, ג'ון ג'ונגקוק, ואני נפלתי חזק!"

texts | VkookWhere stories live. Discover now