My favorite ships💖 וואנשוטים על שיפים

בילדיפ

להתאהב בבן אנוש זה לא משהו שביל אמור לעשות.
משולשים גדולים צהובים ומרושעים, שקיימים יותר זמן מהיקום, לא אמור להתאהב בילד בן 13.
אבל זה מה שקרה לביל.
״אני חייב להפוך אותו לשלי״ אמר ביל לעצמו בקולו המהדהד, במחשבותיו. לצערו הוא לא היה דבר פרט לנשמה חלשה בגוף שת ציפור
חסרת כל
לבינתיים
״אני עוד אהפוך אותו לשלי״ נשבע לעצמו כשצפה באוטובוס עוזב את העיירה
—————
דיפר היה אמור לשמוח. הרי סופסוף הם ניצחו את ביל.
אבל משהו היה ריק בחזה שלו, הרגשה של... פספוס? הוא לא ידע למה הוא בא לכאן, לפסל של ביל, רגע לפני שהוא נפרד מהקסם של גרוויטי פולס. ״אני מניח שלעולם לא אדע״ לוחש לעצמו ורץ להפרד מכולם

~כעבור 3 שנים~

סופסוף הגיע הדבר שלו ביל חיכה יותר מכל. הנשמה שלו התחזקה מספיק בשביל לעמוד בפני עצמה שוב.
אחרי 3 שנים של המתנה ושיעמום, סופסוף הגיע הרגע המיוחל, תודה לאקסולטל, עכשיו ביל יכול להיות... שוב, יצור לא מוצק שיכול לשטות באנשים כאוות נפשו. ״כמה זה טוב להיות שוב חופשי״ אמר ביל בקולו המהדהד, וצחק ״ובדיוק בזמן ל...״ קולו של האוטובוס המגיע קטע את דבריו ״דיפר״
—————
והנה דיפר חזר למקום שבלעדיו אין לחייו משמעות.
אחרי עוד שנה מייאשת, הוא ומייבל שוב פעם חזרו למקום האהוב עליהם ביותר בעולם. גרוויטי פולס. מלא במיסתורין ובתעלומות ו... עיניים? הוא בקושי הספיק לראות את מייבל רצה אחרי וואדלס (החזיר, פשוט רטט זה עלוב) הענקי כדיי לקפוץ על גרטה וקנדי (שאגב, נהיו זוג) וכבר העולם הפך להיות שחור לבן, ומלא בכמובן, עיניים ״וֶול וֶול וֶול וֶל״ נשמע קול המהדהד של ביל, והמשולש נחשף. צהוב מרושע ובעל עין אחת כתמיד ״תראו מי חזר״ המשיך בעודו מסתובב סביב דיפר. ״אתה אמור להיות מת!״ צעקתי עליו בכל כוחי ״מחקנו אותך מהמוח של סטאן!״ הוא אמר והקול שלו טיפה רעד (לא ממש התחלף, לצערו) הוא לא האמין שביל עוד חיי! הרי הוא היה שם, הוא היה שם כשהוא נעלם! ״שום דבר הוא לא לנצח, במיוחד כשמדובר ביישות עתיקה כמותי״ הוא אמר בהתנשאות ״באמת חשבת שמכונת זיכרון קטנה תהרוג אותי לנצח?״ הוסיף בלגלוג. לדיפר לא היו מילים. הוא היה המום. הוא היה בטוח שזהו! שזה נגמר! אבל נראה שלביל היו תכניות אחרות. ״למה אתה כאן? אין לי שום סיבה לעשות איתך עסקה! וחוץ מזה, אני לא אחזור על הטעות הזו שוב!״ צעקתי עליו ״רק רציתי לראות אותך~״ אמר בקולו המהדהד ״ולהגיד לך שדברים הולכים להיות אחרת מעכשיו, כשאני שוב כאן״ ולפני שהספיק לאמר דבר נוסף, ביל יצא ממוחו, ודיפר חזר למציאות