"קימברלי"
אני פוקחת את העיניים מהצעקות של אמא שלי. "קימברלי"
"ואי אני באה" הסטתי את השמיכה שהיתה מעלי וירדתי למטה. השולחן ארוח לארוחת בוקר. אני יושבת ליד אחי הקטן והיחיד.
"בוקר טוב" אני שומעת את קולו של אבי. אני מחייכת אליו והוא ושב בראש השולחן ואמא מגישה את האוכל ויושבת לידו.
"אז קימברלי חשבת איפה תתגייסי"
"אני מתגייסת בתור חובשת קרבית" עניתי והגשתי לעצמי פנקייקים ומעליו מייפל.
"מתי הגיוס שלך ?"
"מחר"
"ועכשיו את מספרת לי ?"
משכתי בכתפי באדישות "אין ממש מה לספר"
"טוב שאת אומרת לי את זה עכשיו" אני שומטת כתפיים ולוקחת ביס אחרון - דוחפת את הצלחת וקמה.
"אני שבעה וגם יש לי לארגן את התיק. ביי"
אני פוסעת למדרגות בצעדים מהירים ועולה לחדרי שאני יראה אותו פעם במיליון שנה.
אני מארגנת את התיק שלי ודוחפת קמה שיותר בגדים לתיקי.
אני הולכת לשירותים ולמקלחת משלי ולוקחת את הברשת שיניים שלי ומשחת שיניים ודוחפת לתיק.
תפיקות קוטעות אותי ואני צועקת "כן ?" וחוזרת לארגן את התיק שלי. אימי פותחת את החדר.
"תעצרי שנייה אני צריכה לדבר איתך"
"אין לי שנייה אני ממהרת יש לי מלא דברים לעשות"
"כן כמו לדבר על מה שקורה איתך אחרי שאיאן עזב" המילים שלה מקפיאות לי את הדם ואני עוצרת ומסתכלת אלייה.
"איאן עזב לפני שלוש שנים מה זה קשור"
"ולפני שלוש שנים היית יותר פתוחה עכשיו את סגורה אין לך חשק לאכול ואו שאת באימון או שאת
עסוקה ואת כבר לא פתוחה יותר"
"מה אני אגיד לך אמא ? מה שאני מתגעגעת אליו כי אני לא זה היה לפני שלוש שנים וכבר שכחתי שהוא קיים ואם הוא היה פה הייתי אומרת לו את זה"
"את לא חושבת שאת קצת קשה איתו"
"לא. הוא עזב. זה נגמר והקשר שלי איתו נותק אז מה שקרה לפני שלוש שנים היה לפני שלוש שנים וכבר לא אכפת לי"
"ילדה שלי. אי לא ארה אותך וגם אם כן זה יהייה רק שבוע ואני רוצה לדבר איתך לפני שאת מתגייסת"
"אמא בבקשה זה במככה קשה לי אז אל תקשי אליי. אני אמצא זמן לדבר איתך עכשיו אני די עסוקה ואני רוצה לצאת לפני שאני מתגייסת"
"אני מאמי. אני אוהבת אותך"
"גם אני אוהבת אותך אמא" חייכתי והיא נשקה אותי במצח.
אבא שלי התפרץ לדלת. "מה קורה לבת שלי שעוד שנייה מתגייסת" צחקקתי וחיבקתי את אבי.
"ואי את גודלת לי כל כך מהר שאפילו לא נתתי לך אישור לגדול"
YOU ARE READING
Loving my childhood friend
عاطفيةהוא החבר הכי טוב שלי, טוב היה בגיל שבעה הכרתי אותו בגיל שתים עשרה התאהבתי בו בגיל חמש עשרה נהיינו זוג ובגיל שש עשרה הוא עזב וכשראיתי אותו אחרי שלוש שנים, לא שנאתי אותו ככה בחיים
