פנים נוקשות, אף לא חצי חיוך
היא ממהרת, רק רוצה לסיים
חייה נהרסו כבר מזמן
ומרגישה שכבר חדלה מלהתקיים
צלקות עבות מקועקעות על ידיה
לא עבר יום שדמעה לא נזלה מעיניה
היא שוטפת את הדמעות האחרונות
מחכה כמה שניות, רק עוד כמה שניות
ועוד דמעות יבואו, נסחפות..
היא מרגישה חיבוק חמים עוטף אותה מאחור
הוא לא מכביד עליה, אין יותר קור
היא יודעת שאחרי היום אין יותר מה לשאול
עכשיו זה ייגמר, היא יותר לא תצטרך לסבול
כדור אחד נופל מתוך ידה
מתגלגל, מתגלגל ונחבא מאחורי מגירה
וגופה נהפך חלש, לבן, לא מצליחה לעמוד
היא נופלת לאחור, עיניה נעצמות
..היא יותר לא תצטרך לתהות ,למעוד, לפחוד
