Love and pain💔

פרק 1

~רוי~
התעוררתי לעוד בוקר בגלל השעון מעורר המזויין נזכר שהיום אני מתחיל להיות מאמן כדורגל בבית ספר שלמדתי בו בעבר.

אני לא מתרגש כי זאת לא פעם ראשונה וגם לא האחרונה.

קמתי מהמיטה באפס כוחות גורר את עצמי בכוח למקלחת עם השמיכה הדקה,עכשיו תחילת שנה מה שאומר שהמזג האוויר בפח,פעם קר ופעם חם.

פתחתי את הארון מוציא גינס שחור שישב שם ואיזו חולצה לבנה של קווין קליין.כמה שאני שונא את הבוקר.

החלפתי מצעים שאלוקים יודע מה עשיתי עליהם אתמול,הייתי שיכור מידי בשביל לזכור.

ירדתי למטה פוגש ברחלי,תכירו:העוזרת בית שלי או ביותר מובןן,האמא שאף פעם לא הייתה לי.
האמא הביולוגית שלי מתה,או יותר כמו התאבדה.כנל אבא שלי.מול העיניים שלי.

זה היה רע אבל הם גם ככה לא היו הורים אז חור בלב אף פעם לא היה לי בגלל זה.

בניתי את עצמי מאפס והפכתי לאחד משחקני הכדורגל המוכרים בעולם,תודה לכם הורים יקרים,על כלום.

״בוקר טוב.״ אמרתי לרחלי נושק לראשה,״בוקר טוב חמוד,יש לך אוכל בשולחן.״ הודיעה וחייכתי אלייה חיוך קטן לוקח את האוכל.

״אתה מתרגש?״ שאלה וגיכחתי,״ממה כפרה עלייך,זאת לא פעם ראשונה״ עניתי בציחקוק.גם בפעם הראשונה לא התרגשתי.

״אני יוצא,יום טוב״ איחלתי לוקח את המפתחות והטלפון שהיה מפוצץ בהודעות,בנות.כתבות.קבוצת הכדורגל.והחברים הקרובים.

נכנסתי לבית ספר שלא ישתנה אפילו מעט.בית ספר חרא עם מנהלת קמצנית שמגלגלת אלפים בחודש.

״איפה המנהלת נמצאת?״ שאלתי איזו מישהי,כוסית.

~שני~
נכנסתי לבית ספר כלכך עייפה.היום זה היום הראשון ללימודים.כיתה יב ואני כולי מתרגשת לסיים כבר.

״סיס התגעגעתי״ שמעתי את קולה של ירדן אומר,תכירו:ירדן,החברה הכי טובה שלי מגיל 10 והילדה היחידה שאני סומכת עלייה בעולם הזה.

״גם אני״ החזרתי מחבקת אותה,״שמיניסטיות אה״ אמרה והנהנתי לא מאמינה,אני מסיימת עוד מעט 12 שנות לימוד.

״אמא תודה על הכל ואבא תזכור שאני מתגעגעת״ דיברה לשמיים והסתכלתי עלייה בחיוך עצוב,גם אני וגם ירדן יתומות מאבא.

שלי נפטר מתאונת דרכים ושלה מסרטן.גדלנו ביחד בלי אבא,היינו האבא אחת של השנייה,נשמע מפגר אבל זה ככה גדלנו.