פרק 3

2.9K 80 3
                                    

~שני~
״בקיצור ניפגש היום בשבע ונלך״ אמרתי לירדן שנישקה את הלחי שלי מודה לי והולכת לכיתה שלה.הסמכתי ללכת איתה למסיבה של תחילת שנה,שונאת מסיבות.

״בוקר טוב״ רוי אמר ונכנס לכיתה עייף במיוחד,למה הוא פה?

״אין לנו ספורט עכשיו למה אתה פה?״ שאלתי באומץ,״שני אזולאי יש בעיה שאני פה?״ שאל וגיכחתי,״באתי ללמוד לא לפספס שיעורים״ אמרתי והוא הסתכל עליי משועשע,כיף לו שאני עצבנית.

״מצטער לבאס אבל זאת לא אשמתי,המורה שלכם חולה ואמרו לי להחליף אותה.תלונות אצל המנהלת״ אמר וגילגלתי עיניים.

״נו המורה הזאת לא נתנה עבודה לתת לנו או משהו?״ שאלתי את רוי שכל הכיתה שיחקה באיזה משחק משעמם,אנחנו בכיתה יב לא כיתה ב.

״יש לך יותר מידי תלונות שני״ פז אמרה בחיוך,״סתמי תפה מי דיבר אלייך בלונדה מטומטמת״ החזרתי כמעט מביאה לה כאפה.

״וואו פז נשבע לך לא הייתי מוותר״ אור חימם ואחריו כל הכיתה,״אני מציעה גם לך לסתום חתיכת אפס״ אמרתי ולידור צחק עליו,אני שונאת את הילד הזה.

״עלק פז לא הייתי מוותר ואתה יושב ושותק״ הוא אמר ונאנחתי מתאפקת לא לזרוק עליו איזה כיסא או משהו שיגרום לו לבכות.

״היא בת ואני לא מחזיר לבנות״ תירץ ורוי גיכח,מה הוא קשור?
״אני חושבת שכולם פה בעד ששני תשתוק״ פז אמרה בחיוך מנסה לגרום לילדים לחשוב שהיא איזו ילדה עם אומץ,אחותי את קופה מכוערת עם טונה של מייקאפ עדיף שתשבי בשקט.

״אני לא,אני בעד ששני תגיד לי מה היא מעדיפה שנעשה״ רוי אמר והסתכלתי עליו עצבנית,״אני מעדיפה שנשב ונעבוד על דברים של מתמטיקה מאשר לשחק משחק של ילדים בכיתה א״ אמרתי והוא חייך,״מצטער אבל לא כתוב לי על המצח רוי המורה למתמטיקה״ אמר וגיכחתי קמה ויוצאת מהכיתה,זין עליו.

״היי סיס למה את בחוץ?״ ירדן שאלה שהתיישבתי לידה בספסל,״אני שונאת את הבן אדם״ אמרתי בכעס והיא צחקה.

״במי מדובר?״ שאלה,״רוי״ עניתי והיא הסתכלה עליי לא מבינה,חשוב לציין שאני כבר לא בקבוצת המעודדות,פרשתי וזה מה שגרם לרוי לשגע אותי עוד יותר.

״אני באמת לא מבינה אותך,בנות היו מתות בשביל יחס ממנו,הוא נתן לך להיות מעודדת מבלי להיבחן בכלל״ אמרה וגילגלתי עיניים,לא רציתי את זה.

״כי חשבתי שהוא צודק ושאבא שלי באמת יהיה גאה בי אבל לא,אבא שלי יהיה גאה בי אם אני אעשה מה שאני רוצה לעשות״ אמרתי והיא שתקה,היא עושה את זה כל פעם שאני צודקת או שפשוט אין לה מה להגיד,תודה.

הגעתי הביתה זורקת את התיק בחדר שמה לי שעון מעורר ל18:50 ומחליפה לפיגמה.אני חייבת שנצ.

״אני לא מבינה למה אנחנו צריכות להשקיע בכלל?כולה מסיבה מסכנה עם ילדים משכבות יב בעיר״ אמרתי לירדן,שונאת מסיבות.

Love and pain💔Where stories live. Discover now