Daddy?Taekook

העבר של קוקי

*נקודת מבט קוקי*
היי קוראים לי קוקי אני בן 3!
ואני רוצה לספר על החיים שלי

"אאאמממאאא!!!!!!" צעקתי לאימי
"מה!?" אימי צעקה "אנננייי רעב!"
"מה אתה רוצה לאכול???" אימי שאלה
"בא לי חביתה" אמרתי ואמא הלכה להכין לי אוכל

"קוקי! האוכל מוכן!" אמא אמרה וירד

"האוכל מוכן!" אמא צעקה "אני בא!"
" אני צריכה ללכת עם אבא לסידורים אני עוד מעט באה!"

*אחרי כמה דקות*
סיימתי לאכול ופיניתי את הצלחת לכיור "מתי אמא ואבא יחזרו?" אמרתי לעצמי והלכתי לסלון הדלקתי טלוויזיה ומה שהיה בטלוויזיה זה חדשות אבל כשצפיתי בחדשות זה גרם לי לבכות ולהיות בשוק...."ל-למה?..." אמרתי לעצמי

*משפחת ג'ון עברה תאונת דרכים!*

"לא זה לא יכול להיות...זה לא יכול להיות!!!!!" צעקתי בבכי ורצתי לבית חולים!!
"סליחה איפה משפחת ג'ון!?" שאלתי האישה מאחורי הדלפק "הם בחדר הניתוח" היא ענתה לי ורצתי לחדר שהוריי היו בו וראיתי את הרופא יוצא ורצתי אליו "הם בסדר!?" שאלתי את הרופא "אתה הבן שלהם??" הוא שאל
"כן!!!הם בסדר?!" שאלתי עוד הפעם "מצטער להגיד אבל ההורים שלך לא שרדו...מצטער..." הוא אמר לי ובכיתי...

הלכתי בחזרה הביתה עם דמעות בעיניים...
"למה דווקא המשפחה שלי למה?!" אמרתי לעצמי

הגעתי הביתה ורצתי לחדר שלי מעיף אותי על המיטה ובוכה ומייבב פתאום הפסקתי לישון ונרדמתי...

*כעבור 3 שנים*
עליתי לכיתה אלף אם אתם שואלים איך עליתי לכיתה אלף בלי הורים ואיך היה לי את הכסף בשביל לגור בבית אז סבתא וסבא שלי שמעו על המקרה ועברתי לגור בבית שלהם הם טיפלו בי כול החיים אבל סבא חלה במחלה וסבתא שלי הייתה צריכה לטפל בי ולטפל בסבא אני מקווה שהוא יחלים...ואני לא רוצה שגם הוא יעלם לי...

עליתי לכיתה א' אני לא כזה יתגרשתי כי אני כול הזמן חושב על ההורים שלי כולם יסתכלו עליי לא מחייך לא מתרגש אבל היה ילד שבא אליי ושאל אותי אם הכול בסדר "היי הכול בסדר?" הילד שאל "כ-כן אני בסדר..." עניתי
איך קוראים לך?" הוא שאל "קוראים לי ג'אנגקוק ולך?" שאלתי "קוראים לי ג'ימין אתה יכול לקרוא לי צ'ים אני יכול לקרוא לך קוקי?" הוא שאל "כן" עניתי וקצת חייכתי והוא ישב ליידי "אנחנו ניהיה חברים הכי טובים!" הוא ענה וחייכתי לפחות יש מישהו שמוכן ליהיות חבר שלי כולם מיסתכלים עליי במבט מוזר כאילו אני בא מהחלל...

"שלום!תלמידים איזה כיף לעלות לכיתה א' אני מקווה שכולם יהיו פה נחמדים טוב אז אני יודעת שכולכם מיתרגשים אבל יש פה ילד שקצת עצוב...ג'אנגקוק אתה יכול לבוא לפה?" המורה שאלה ובאתי עליה עם ראש מושפל "אתה רוצה שאני אספר?" היא אמרה לי בשקט באוזן "כן" עניתי לה "לג'אנגקוק אין לו הורים הוא גר אצל סבא וסבתא שלו כי ההורים שלו עברו תאונת דרכים כשהיה בן 3! בבקשה תיתנהגו עליו יפה!" המורה אמרה ויצאו לי דמעות מהעיניים והלכתי בחזרה למקום...

"קוקי...למה לא אמרת לי?אני כול כך מצטער על מה שקרה להורים שלך קוקי..." צ'ים אמר לי בדאגה "אני תמיד יהיה לצידך קוקי אל תדאג אם מישהו יציק לך אני ארביץ לו!" צ'ים אמר "תודה צ'ים צ'ים..." אמרתי לו

*הפסקה*
"רוצה להסתובב בבית ספר?" ג'ימין אמר "אוקיי" עניתי "היי ילד לאן אתה חושב שאתה הולך?מה שאתה רוצה זה צומי נכון?אם אתה רוצה לבכות לך להורים שלך אוי נכון אין לך הורים הם בגיהנום! קוראים לי קאי!עכשיו עוף לי מהעיניים!" קאי אמר והתחלתי לבכות.
נפלתי על הברכיים ובכיתי "גרמת לחבר הכי טוב שלי לבכות אני אשבור לך את העצמות!"
ג'ימין אמר ואני ממשיך לבכות "בוא נראה אותך!"
_________________________
האם ג'ימין ירביץ לקאי וינצח?

האם קאי ירביץ לג'ימין וינצח?

מה יקרה לקוקי בזמן שהוא בוכה?