השטן לובש גוצ'י (boyxboy)

פרק 21

נ.מ גונגקוק:
״נחתנו?״, אמרתי כשנחיתה של המטוס העירה אותי , הערתי את טאה ואת ג'ין ולבסוף יצאנו משדה התעופה,
״שנזמין מונית למלון?״, טאה שאל וגין הנהן והזמין מונית.
״המלון הזה פשוט מצויין הוא ממקום קרוב לחניות מעצבים רבות וגם, קרוב מאוד לתצוגה עצמה!״.
״ומה בדבר החדרים?״, שאלתי
״אה כן, הזמנתי לטאהיונג ולך פנטהאוז כבקשתו , ואני אהיה בחדר שנמצא באמצע במסדרון , הכל מובן?״.
״כן, תודה ג'ין״, טאה השיב לו ואני הסתכלתי על שניהם במבט המום, ״פנטהאוז?״, שאלתי וטאה הנהן, ״למה יש בעיה?״, ג'ין שאל בחוסר הבנה ואני הנהנתי לשלילה.

נ.מ כללית:
טאהיונג וגונגקוק עלו לקומה האחרונה שם היה ממקום הפנטהאוז, ״וואו״, גונגקוק אמר בזמן שסרק את המקום, ״אתה בטוח שזה החדר הנכון?״, גונגקוק שאל בהלם, הוא לא הפנים שהמקום הזה שייך להם למשך השלושה ימים הקרובים...

(היום, מחר התצוגה, ועוד יום חופשי להסתובב-אני מסדרת לכם את הראש טיפה(; )

״סיימת כבר לסרוק את החדר?״, טאהיונג שאל וגיחך, ״כ-כן!, אני עדיין לא מאמין שאנחנו נישן כאן״..
״בחיים לא הייתה בפנטהאוז?״, טאהיונג שאל עם קצת התנשאות, ״אתה יודע שלא אז למה אתה שואל!״, גונגקוק השיב לו בפנים חמוצות, ״סליחה^^״..ענה לו טאה וגיחך.

~~~~~~

״טאה אולי נצא לראות את ניו יורק?״, גונגקוק הציע וטאהיונג גירד בראשו, ״אני חושש לא נוכל היום בייביבוי, אנחנו צריכים להכין בגדים למחר ולשנן את לוח הזמנים, שלא נדבר על זה שמחר אתה מופיע בתצוגה״..
״טאה..לגבי התצוגה אני לא מסוגל לעלות מחר!״, גונגקוק אמר לפתע וטאהיונג הביט בוא במבט מבולבל , ״מדוע קוקי?!״.
״אני מפחד לפשל וליפול שוב״.., ענה הצעיר בשקט , ״קוקי שלי אין לך ממה לפחד, אני אהיה שם איתך ואסתכל על כל צעד שלך כדי לוודא שאתה בסדר!״.
״א-אוקיי״, גונגקוק הסתכל על טאהיונג וחיבק אותו , הוא עזר לו להעצים את הביטחון שלו לקראת התצוגה מחר.

~~~~~

השעה הייתה כבר 12 בלילה , קוקי וטאה סיימו את ההכנות למחר וסוף כל סוף נשכבו לישון..
״זה היה יום מעייף , מזל שיש לנו את הלילה כדי ‏לאגור כוחות ליום חדש שיבוא״,
״אתה צודק טאה , זה בהחלט מזל~״
גונגקוק השיב ופיהוק יצא מפיו, ״לילה טוב קוקי שלי״
״לילה טוב טאה!״..
~~~~~

(בוקר למחרת~יום התצוגה!)

נ.מ גונגקוק;

״קוקי!״ , ״קוקי!״, שמעתי מישהו צועק והתעוררתי, ״מ-מה?!״,שאלתי בבהלה והתרוממתי עם ראשי, ״צריך לקום״, טאה השיב לי והושיט את ידו על מנת שאחזיק בא והתרומם מהמיטה, הוא הוביל אותי לשולחן יחסית גדול שבוא הייתה ארוחת בוקר גדולה שרק ממבט אחד כבר ניהיה לי תאבון.
השולחן היה מלא בכל טוב , מגבינות ועד לחביתות שהוגשו בסיגנון מיוחד ויפה.
״זה נראה טוב״, טאהיונג אמר ואני הנהנתי, התיישבנו בשולחן והתחלנו לאכול..
״אתה מתרגש?״, ״ממה?״, שאלתי בחוסר הבנה , ״מהתצוגה״..
״לא ממש, אבל אני עדיין טיפה לחוץ לגבי זה״..
״קוקי , אני מסתכל עלייך ושומר שלא יקרה לך דבר אוקי? תזכור את זה״..., טאהיונג אמר ותפח על ראשי בעדינות, ״אשתדל לזכור את זה״..
השבתי ובתקווה שהכל יהיה בסדר.