Start Over

פרק 2

״אני מצטער ..״ ג׳ייק נכנס לכיתה ונעמד ליד השולחן שלי
״גם אני״ אמרתי קמה מהמקום שלי ובאה לצאת מהכיתה, אך הוא תפס בידי
״אני באמת מצטער .. אנחנו יכולים לדבר?״
״לא״
״ג׳סיקה ..״ הוא נאנח
״יש לי שיעור ..״
״עוד חמש דקות״
״מה כבר תספיק להגיד בחמש דקות?״
״הרבה.. בואי״ הוא משך אותי, לקחתי את התיק ויצאנו מהכיתה.
״לאן הולכים?״ שאלתי ברגע שראיתי שאנחנו הולכים לכיוון היציאה מבית הספר
״יש כאן פארק קרוב..״
״פארק קרוב ?? יש צלצול עוד שתי דקות !״ צעקתי, מעוצבנת מהקור רוח שלו
״תרגעי, הכל יהיה בסדר.. תגידי לה שדיברת עם אחת המורות..״
הסתובבתי ובאתי לחזור לכיתה, אבל באותו רגע ג׳ייק פשוט הרים אותי על הכתף, כך שפניי מופנות לגבו ורגליי בבטנו
״מה יש לך !? תוריד אותייי!!״ צרחתי ובעטתי בו. הוא לא ענה..
הוא דחף אותי לתוך המושב האחורי וסגר את הדלת, אחרי שנייה הוא התיישב במושב הנהג והתחיל לנסוע
״תחגרי״ הוא התחיל לנסוע
״רק אם תגיד לי לאן נוסעים״
״קודם כל תחגרי, אני לא רוצה לקבל דוח״
״זה ממש לא אכפת לי ! לאן אתה לוקח אותי !?״
״אני לא מתכוון לאנוס אותך, אם זה מה שאת חושבת״
״אני שונאת אותך״ מלמלתי, נשכבת על שלוש המושבים האחוריים- עדיין לא חגורה.
״הגענו, קרציה״ הוא אמר וחנה את האוטו.
התיישבתי ובאתי לצאת.. אבל אז קלטתי שאנחנו בכניסה לפיינטבול.
״בואי״ הוא פתח את הדלת של האוטו ועזר לי לצאת מהג׳יפ הגבוה שלו
התקדמנו לעבר הפיינטבול..
״אני אמורה כרגע ללמוד. אתה מודע לזה, כן?״
״את מוכנה להפסיק לעצבן?״
״לא, מצטערת אבל לא ! אתה מוציא אותי מהכיתה, מהשיעור, מבית הספר ומצפה שאני לא יעצבן אותך !? אז סליחה.. אבל לא!״ הסתובבתי והלכתי לעבר האוטו שלו
״המפתח של האוטו אצלי, את יודעת״
״אני פשוט אחכה לך בחוץ״
״לא את לא, את באה איתי!״ הוא רץ לכיווני ושוב הרים אותי על הכתף
״יואו ג׳ייקקקקק!!״ צרחתי עליו
״אפשר שני כרטיסים?״ ג׳ייק דיבר עם הקופאים- אני מאמינה ״תודה רבה״ המשכנו ללכת לבפנים.
״עכשיו תוריד אותי..״ התייאשתי כבר
״אין בעיה״ הוא הוריד אותי אבל בפינת החדר, שהוא עומד מולי ואני לא יכולה לזוז
״אני לא אברח, מבטיחה״ גלגלתי עיניים
״קחי, שימי״ הוא הביא לי אפוד כזה ״את יודעת איך משחקים?״
״כן״ אמרתי בלי לחשוב.. אבל את האמת, אני לא ממש יודעת..
אני רק יודעת שצריך לפגוע בשני.
״יופי, בואי ניכנס״ הוא בא להחזיק לי את היד אבל שילבתי את ידיי בתוך עצמן
״אין בעיה״
״המפסיד- שזה אתה, מפסיק לחפור לי, ומחזיר אותי לבית הספר!״ אמרתי בזמן שאספתי את שיערי לקוקו גבוה
״בואי באמת נעשה משהו כזה ..
אם את מנצחת-״ קטעתי אותו
״כשאני אנצח..״ אמרתי והוא גלגל עיניים
״כשאת תנצחי- אני אפסיק לחפור לך..
אבל כשאני אנצח- את באה איתי לארוחת ערב״
״למה שאני אבוא איתך לא-״
״לא שאלתי אותך למה את רוצה שאני אפסיק לחפור״ הוא השתיק אותי וישר הכניסו אותנו לחדר.
הוא היה מלא במראות וקירות..
בהתחלה לא יריתי.. לא ידעתי איפה הוא..
ואז ראיתי אותו עובר לידי, יריתי ולא פגעתי ..
המשכנו לירות ולחפש אחד את השני במשך כמה דקות. פתאום הרגשתי מישהו נצמד אליי, מדביק את הבטן שלו לגב שלי ותופס לי את הידיים ככה שאני לא אוכל לירות לשום כיוון.
״את מוכנה להסביר לי מה הקעקוע שלך אומר ?״ הוא לחש לצווארי
״רק אם תיתן לי לירות בך״ לחשתי בחזרה, מתנשפת מהריצה שעשיתי בזמן שחיפשתי אותו
״אבל אז אני לא אוכל לחפור לך״
״זה רק בגלל השמלה .. אחרת לא היית מתייחס אליי בכלל״
״ג׳ס..״
״לא, אם לא הייתי שמה את השמלה הזאת אתמול היית ממשיך להתעלם ממני, נכון?״ הוא שתק
״את בכל זאת אמורה לבוא איתי לארוחת ערב״ הוא לחש, נשק לצווארי וירה בי.
האורות נדלקו.
״היום בשמונה?״ הוא שאל, מניח את הרובה שלו בצד
״עזוב אותי״ העפתי אותו ממני ויצאתי מהחדר.
החזרתי את האפוד למקום וגם את הרובה.
יצאתי מהמתחם שהוא רץ אחריי
״הבטחת! אם את היית מנצחת לא הייתי עושה את הפוזות האלה..״ הוא עצר אותי
״אחרי היום בערב זהו.. אוקיי? אין כלום. אל תדבר איתי בכלל.. ברור!?״ הוא שתק
״אני אקח את זה כתשובה חיובית״
״לא! אני בסך הכל רוצה להכיר אותך״
״בהצלחה עם זה״ התקדמתי לכיוון האוטו שלו
הוא פתח את האוטו ונכנסתי למושב האחורי
״את יכולה לשבת מקדימה, את יודעת..״
״נוח לי כאן״ הנחתי את הראש על החלון, עוצמת עיניים.
האוטו עצר.
״פקקים? יופי, זה מה שחסר לי עכשיו, להבריז מעוד שיעור..״ מלמלתי ובדיוק איך שפתחתי את העיניים ג׳ייק ישב לידי, יד אחת שלו תופסת במותניי והיד השנייה בעורף שלי
״מה אתה רוצה ?״
״שלא תתנגדי״ הוא התקרב אליי והניח את שפתיו על שפתיי
באתי להתרחק אבל הבנתי שאין לי עוד לאן ללכת, אני צמודה לחלון. הוא ביקש אישור להיכנס אבל התנגדתי
״אני יוותר לך על הארוחת ערב, אם תגידי לי מה אומר הקעקוע שלך..״ הוא התנתק ואמר
״למה זה כ״כ מעניין אותך?״ פיזרתי את השיער, ככה הוא מסתיר את הקעקוע
״מעניין״
״יש מאחוריי זה סיפור ארוך״
״ואני מחכה לשמוע אותו..״
״אתה לא תעזוב את זה?״
״לא״
״זה״ חשפתי קעקוע במפרק של יד שמאל שלי ״זה התו סול.. עשיתי אותו ביום ששרתי בפעם הראשונה מול אנשים.. אנשים, חברים. פשוט הבנתי שאני אוהבת את זה .. אז הלכתי עם אליזבת׳ ושנינו עשינו ביחד״ הוא ליטף את האיזור של הקעקוע
״יש לך עוד קעקועים מוסתרים?״ הוא לחש והתקרב עוד יותר
״יש לי רק שניים״ לחשתי
״את אף פעם לא תגידי לי מה זה אומר״ הוא הזיז את השערות שלי וליטף את הקעקוע שבעורף
״לא..״ דמעות עלו בעיניי
״אוקיי, ברגע שתרגישי מוכנה..
ו..אני גם אשמח לשמוע אותך שרה״ הוא חייך
״מצטערת שכעסתי עלייך מקודם..״
״אני מצטער על ההתנהגות של אח שלי אתמול״
״אתה לוקח סמים?״
״לקחתי..״
״למה?״ הפעם היה תורי ללטף לו את הגב של כף ידו
״כי זה היה משחרר״
״אז אני גם אקח, אם זה כ״כ משחרר״ אמרתי, מודעת שאני לא יעשה את זה
״לא! את לא..״
״אתה בעצמך אמרת..״
״נכון, אבל זה חרא! ובגלל זה הפסקתי״
״אבל לא הפסקת לעשן.. נכון?״
״איך את יודעת?״ הוא הסתכל לי בעיניים
״אתמול שחיבקת אותי- לפני שכולם הגיעו הסרחת מסיגריות.. אחרי שיצאת מהמקלחת״
״ועכשיו?״
״עכשיו לא..״ חייכתי, הוא גם חייך והושיב אותי עליו
״אנחנו צריכים להגיע לבית הספר..״
״אני יודע״ הוא הניח את ראשו על כתפי
״באמת התכוונת ל..למה שאמרת אתמול בבית הספר? שאני.. שאני נראית כל פעם כיאילו זרקו אותי מהמיטה?״ השפלתי מבט
״אני מצטער על זה..״ הוא הרים את מבטי אליו ״אוליי לא ממש נגמלתי מהסמים..״
״אח שלך דואג לך ..״
״הוא הרביץ לך!״
״כי הוא חשב שאני מספקת לך סמים..״
״אני מצטער..״
״תפסיק לעשן, בבקשה..״
״אני לא יכול, נו..״
״אין דבר כזה לא יכול, גם אני לא יכלתי ללכת שוב עם שמלות אחרי שלוש וחצי שנים, עובדה!״ פלטתי בשיא טפשותי
״למה?״
״עזוב, לא הייתי צריכה להגיד את זה ..״
״גם מאחוריי זה יש סיפור?״
״אוליי״ ירדתי ממנו
״גם אותו אני לא אזכה לשמוע?״ הוא חזר למושב הנהג
״כנראה״ עברתי גם אני, למושב מקדימה- ליד הנהג ״אתה מחזיר אותי לבית הספר?״
״כן..״ הוא מלמל וחזר לנסוע
---השעה 19:55---
נכנסתי למקלחת, פושטת מעליי את בגדיי ונכנסת תחת זרם המים החמים.
נשכבתי בתוך האמבט החם עם הקצף ועצמתי עיניים, פשוט נרגעת
דפיקה על הדלת נשמעה
״מה אלי?״ מלמלתי, עייפה
״זה .. זה ג׳ייק ..״ הוא לחש
״פאק! מה אתה עושה פה !? אני מתקלחת!!״ צעקתי
״אני שם לב..״
״אז צא!״
״פשוט אליזבת׳ אמרה לי שאת בחדר״
״טוב צא ! שנייה אני שוטפת את עצמי״
שמעתי את הדלת נסגרת. שטפתי את עצמי מהסבון ויצאתי מהמקלחת, מתנגבת ולובשת את הפיג׳מה הארוכה והחמימה שלי.
יצאתי מהמקלחת בעוד אני מסתרקת.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי מתיישבת על המיטה, הוא התיישב לידי
״אממ, קבענו..״ הוא מלמל מובך, ברגע הזה קלטתי שהוא לבוש בג׳ינס משופשף יפה וחולצה פשוטה אבל יפה כזאת. טוב, לא משנה מה הוא ישים יהיה עליו יפה ..
״אבל בסוף סיפרתי לך מה הקעקוע אומר..״
״לא סיפרת לי על הקעקוע שהתכוונתי אליו״
״זה לא משנה״
״הבטחה זאת הבטחה״
״אבל כבר שמונה.. אני לא אספיק להתארגן ואני גם לא יכולה להשאיר פה את אלי לבד״
״תתקשרי לחבר המזויף שלך״
״מה?״ הנחתי את המברשת ביד וקלעתי לעצמי צמה רפויה
״החבר שלך הזה, שהרביץ לי..״ הוא רענן את זכרוני
״בראיין, למה מזויף?״
״בואי מודה בזה באמת, אחרי כל היום הזה שהיינו ביחד.. פעם אחת הוא לא עבר לך בראש, נכון?״
״זה ממש לא נכון!״ נעמדתי וחיפשתי רק מה לעשות- העיקר לא להיות לידו כרגע
״שבי כאן שנייה״
״אני צריכה להתארגן.. דקה״ מרחתי קרם פנים
״הוא לא באמת חבר שלך, נכון?״
״הוא כן!״
״אז מה הוא עשה עם חבר של אליזבת׳ בשירותים!? אפשר להבין??״
״למה זה אמור לעניין אותך!?״
״כי אני מנסה להבין למה את רוצה לעבוד עליי..״
״מי רוצה לעבוד עלייך?״
״אם את רוצה שאני יאמין לך, את באה איתי עכשיו״
״אבל מאוחר, ואני עייפה..״
״לא אכפת לי״ הוא נעמד ליד השידה שלי, נשען עליה קצת ״תתלבשי״
״טוב צא, ותקרא ולאלי״
״מה הוא רוצה ממך?״ אלי נכנסה לחדר, רואה אותי שוכבת במיטה
״התערבנו .. ואני הפסדתי .. אנחנו אמורים לצאת עכשיו ושכחתי״
״אז מה הבעיה ? תתארגני עכשיו..״
״אבל אני לא רוצה לצאת איתו״ התלוננתי
״כרגע אין לך ברירה אחרת, התערבתם ואת הפסדת..״
״אבללללל״
״קומי, תתלבשי!״
״אוףף״ קמתי מהמיטה ושלפתי סקיני ג׳ינס מהארון, סריג לבן ואולסטאר לבנות.
יצאתי מהחדר וג׳ייק עמד ליד הדלת
״את מוכנה?״ שאל
״אני .. שנייה אני רק אתאפר.. אוקיי?״
״אין בעיה..״ חזרתי בחזרה לחדר וסיימתי להתארגן
״תהני בובה״ אלי הפריחה נשיקה באוויר
״תודה״ חייכתי ויצאתי מהחדר
״בואי״ הוא שילב את ידו בידי ויצאנו מהבית ..
********************************************************************************************************