Eight

529 48 56
                                    

5/3/17

ג׳ונגקוק ישב בחדרו והסתכל על תמונות ישנות שלנו ושל אהובו, בוכה כמו תמיד, בוכה מכאב וגעגוע, היום הזה היה כמו כל יום, יום עצוב וכואב, אם לא המשפחה שלו ושל טאהיונג וחבריו הוא לא היה שורד בכלל.
היו פעמים שהוא ניסה לשים קץ לחייו, אבל בכל פעם עצרו אותו, אבל הוא יודע שבפעם הבאה שזה יקרה הוא יצליח.

רק כמה שעות והוא יתחיל את מה שהוא מתכנן במשך תקופה מאוד ארוכה, הוא היה צריך לכתוב פתק אחרון, והמכתב לא מיועד לטאהיונג, אלא למשפחתם וחבריהם.
הכל כבר היה מוכן, חוץ מהמכתב, המכתב האחרון ביומן, המכתב האחרון שיכתב על ידו, הרגשות שלו יכתבו על ידו בפעם האחרונה.

״אני מניח שאם הגעתם לדף האחרון, קראתם את כל היומן שלי, את כל מה שכתבתי במשך השנה הזאת על הבן אדם שהיה הכי חשוב לי, זה כזה מוזר לכתוב בלשון עבר, אבל אחרי שתקראו את זה אני לא אהיה פה.
קראתם את כל מה שהסתרתי ממכם במשך שנה, ידעתם שכאב לי, אני יודע שידעתם או יותר נכון ידעתי...
לא הראתי לכם את כל הכאב שלי, לא הסתרתי את הכאב שלי, אבל גם לא הראתי את כולו, אני ניסיתי להתאבד כמה פעמים ועצרתם אותי.
אמא ואבא, או הוסוק, ג׳ימין, נאמג׳ון, ג׳ין ויונגי, הוריו של טאהיונג, כולכם אנשים מדהימים, הייתם לצידי כשלא הייתי במיטבי, ברגעים הקשים שלא יכלתי להפסיק לבכות וכל מה שרציתי זה למות ולהיות עם טאהיונג.
ניסיתם לשמח אותי, כל מה שרציתם זה לגרום לי לחייך, אבל בשנה הזאת, כל החיוכים שלי לא היו אמיתיים, זייפתי את כולם, השמחה שלי מתה יחד עם טאהיונג.
לא משנה כמה ניסיתם, אתם אף פעם לא הצלחתם כי בלי טאהיונג אני לא חי, הוכחתי לכם את זה לא? כי אני לא חי יותר.
אבל גם כשהייתי חי, הייתי מת, פיזית הייתי חי, אבל נפשית, הייתי מת, הראתי לכם שאני שמח רק כדי שתתנו לי להיות לבד ביום הזה, שתבטחו בי שלא אעשה דבר.
הראתי שאני לא עצוב, רציתי להיות לבד ביום הזה, רציתי להצליח הפעם ולקיים את ההבטחה שלי, להיות עם טאהיונג לנצח, גם בחיים וגם במוות.
זה עלה בחיים שלי, אבל אם זה בשביל טאהיונג, לא אכפת לי, כי אני הייתי מוכן למות בשבילו, הייתי מוכן לעשות הכל בשבילו!
אמא ואבא, אני יודע שעכשיו אתם עצובים וכועסים על מה שעשיתי, אבל אתם חייבים לדעת, זה יותר טוב מלהשאר בחיים, אני העדפתי למות ולהיות עם אהבת חיי ולא לחיות ולסבול ולהקים משפחה עם מישהו שאני לא אוהב בחיים.
ג׳ימין, ג׳ין, נאמג׳ון, הוסוק ויונגי, בבקשה אל תכעסו על ההחלטה שלי, למרות שאני מת, אני לא רוצה שתכעסו עליי, אני אולי לא אוכל באמת לדעת אם אתם כועסים, אבל אתם אמורים להבין אותי, כי אני יודע שג׳ימין ויונגי היו עושים את אותו הדבר וגם נאמג׳ון וג׳ין.
הוסוק, תמצא לך חבר כבר! אני לא רוצה שתהיה לבד, אתה צריך מישהו לשמח והוא ישמח אותך בחזרה, בדיוק כמו שטאהיונג שימח אותי ואני אותו.
ההורים של טאהיונג, כל מה שאני יכול להגיד זה, תודה.
תודה לכם.
תודה שהולדתם את המלאך המושלם הזה ששמו קים טאהיונג.
ותודה לכל מי שהזכרתי במכתב הזה, אני אהבתי אתכם, כל כך אהבתי אתכם, אתם הייתם חלק מאוד גדול מהחיים שלי, כל אחד מכם, תודה שהייתם לצידי בכל רגע.
והדבר האחרון הוא, תשאירו עליי את טבעת הנישואין שלי ושל טאהיונג, אני נשבעתי שלא אוריד את הטבעת מהיד שלי לעולם.״

המכתב הזה גרם לג׳ונגקוק לבכות יותר ממה שבכה לפני, הוא ראה שהשעה הייתה תשע בערב, הוא היה צריך לצאת מהבית ולנסוע למלון שהיה קרוב לבית הקברות ששם טאהיונג קבור.
הוא לקח את דבריו ויצא מביתו ונסע אל בית המלון, אחרי שעשה צ׳ק אין הוא הלך לחדר והוציא מהתיק שלו הרבה חפיסות כדורים וכמה בקבוקי אלכוהול.

הוא חיכה לשעה 3:00 בלילה, זה הרגיש לו כאילו כל דקה היא נצח, אבל הוא הרגיש את זה שהוא עומד להצליח הפעם ולהיות קרוב אל טאהיונג.
כשהם התחתנו הם גם קנו חלקות קברים ביחד, אז הם יהיו קרובים אחד ליד השני.

השעה 3:00 הגיעה והוא כל כך שמח,הוא שמח שהוא כל כך קרוב לטאהיונג, יותר ממה שהיה בשנה האחרונה.
הוא בלע את כל הכדורים עם האלכוהול וישר יצא מהחדר והלך לבית הקברות, הוא כמובן הביא איתו פרחים שקנה לפני שהגיע לבית המלון.
הוא הגיע אל קברו של טאהיונג והתיישב על הרצפה ובהה בקבר, הוא הניח את יומנו ואת הפרחים על הקבר.

״בייבי.. ה-הבאתי לך פרחים, אמרתי לך בפעם הראשונה שהייתי פה שתמיד אביא לך פרחים כשאהיה פה, אני לא מפר הבטחות...״
הוא הסתכל על קברו וירדו לו דמעות מעיניו, הוא היה כל כך מפורק, הוא לא יכל לעצור את דמעותיו למרות שידע שהם עומדים להיות יחד בקרוב.
״אני גם הבטחתי לך שניפגש בקרוב, ביומן כתבתי את זה, הנה אני, אני פה, עוד קצת וניפגש, אנחנו נהיה שמחים יחד, נהיה מאוחדים שוב פעם.
אני מרגיש מסוחרר, קשה לי להשאר עם עיניים פתוחות, אבל אני בסדר עם זה, אני רק ממשיך להתקרב אלייך, כל דקה שעוברת אני מתקרב יותר.
אני אוהב אותך טאהיונג.״ ג׳ונגקוק עצם את עיניו ונשם את נשימתו האחרונה, הוא שמח שהדבר האחרון שהוא אמר זה שהוא אוהב את טאהיונג.

~

אל תבכוווווו
טוב אני בכיתי
זהו
נגמר הפאנפיק
תודה לכל מי שקרא:)

יש עונה שניה אז תקראו גם🤩

Miss You | Taekook Where stories live. Discover now