בן אתנה

ניקו ווויל הנשיקה הגדולה

נקודת מבט:ניקו
החצוי הזה היה משונה, נראה כיאלו הוא מתאפק לא לעשות משהו,ואז-הוא נישק אותי שחכתי לגמרי מסולאס והעמקתי את הנשיקה בפראותואז התנתקתי ממנו ואמרתי "אולי כדי שנעביר את זה לביתן האדס","אני אשמח" הוא אמר. העברתי אותנו במסע צללים ביתן האדס והוא השעין אותי על המיטה והתנשקנו עד שנרדמתי.
נקודת מבט:וויל
הוא נישק אותי כל כך שמחתי שהוא לא הפסיק בשלב מסוים נרדמנו. התעוררתי לפניו ומצאתי את עצמי עליו כשהוא בלי חולצה.נישקתי אותו נשיקות קטנות על הצוואר עד שהוא התעורר ואמר "בסדר,בסדר אני קם" "אבל תצחצח שיניים כי אתה לא מקבל עוד נשיקה אחת עד שתעלים את ריח הפה הזה." ואז נראה כיאלו הוא נזכר במשהו ואמר"אוי לא סולאס שחכתי ממנו,אני מצטער אבל יש לי חבר הוא אמר". כעסתי כל כך ואמרתי(יותר נכון צרחתי) "אה הבנתי! הייתי סתם סטוץ בשבילך" הוא ניסה להגיד משהו אבל עצרתי אותו "לדעתי עדיף שאלך" אמרתי כשהדמעות זולגות לי על הלחיים, ברחתי לביתן אתנה נכנסתי לשירותים ונעלתי את הדלת"למה,למה כל מי שאני אוהב חייב לעזוב אותי למה?"
"וויל זה אתה שם?" שאל קול מוכר הבנתי שזאת לונה. רציתי להתחפר באדמה משתראה אותי במצב הזה לכן לא עניתי והיא פשוט נכנסה.
"שמעתי אותך" היא אמרה,והמשיכה "לא כל מי שאוהב אותך עזב אני עוד פה" והיא נישקה אותי, לא נישקה מחייבת אלא נישקה בין ידידים שהבעירה שהיא לא תעזוב אותי להתמודד לבד לא משנה מה.

תקשיבו כל כך קשה לי להפסיק לכתוב שלפעמים אני כועס על עצמי כשאני מסיים פרק.