פרק 2:

888 79 5
                                    

נקודת מבט של ריילי:

"אז מה התוכנית?"

שאלתי והתיישבתי ליד זאין על הספה

"ריילי את לא יכולה להשתתף במבצע הזה זה יותר מידי מסוכן אני לא מסכים"

מה לעזאזל?

"זאין אני אתמודד עם זה"

הבטחתי לו

"לא ריי אני לא אסכן אותך"

"זאין בבקשה"

"לא"

קמתי בעצבים מהספה ונכנסתי לחדר שלי אחרי שטרקתי את הדלת ונרדמתי...

"ריי"

זאין העיר אותי

"מתוקה כבר ערב לא אכלת כלום"

אם הוא קורא לי מתוקה סימן שאו שהוא ממש דואג או שהוא ממש רוצה שאני אסלח לו

"בייבי קומי נו"

הוא עזר לי לקום אבל נפלתי, איבדתי שיווי משקל ונפלתי אבל זאין הרים אותי

"לא עוד פעם, ריילי קומי בבקשה קומי!"

פקחתי את עיניי וראיתי שאני על הספה בסלון

"היי את בסדר?"

הוא שאל וניסיתי להנהן אבל כואב לי הראש יותר מידי

"ריילי זאת הפעם השנייה השבוע מה יהיה?"

זאין שאל בתסכול

"אני בסדר"

מילמלתי ועצמתי את עיניי, אני מרגישה ממש עייפה פתאום

"היי היי לא לא לא אל תירדמי את יודעת שאסור קדימה קומי"

"אני עייפה"

אמרתי ושיפשפתי את העיניים

"ברור שאת עייפה ריילי אבל אם תירדמי את תתעלפי ולא תקומי זה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה אז קדימה קומי. את צריכה את התרופה"

אוי פאק לא לא לא לא

"ריי אל תיאבקי"

זאין הזהיר והביא את המזרק

"לא!"

צעקתי וניסיתי להשתחרר מהאחיזה שלו

"ריילי אני מתחנן שבי בשקט"

לא הקשבתי, נמאס לי שהדבר הזה ננעץ בי כל כמה ימים

"מה קורה פה?"

שמעתי את הקול של נייל

"בנים אני צריך עזרה!"

ותוך כמה שניות הרגשתי שאני לא יכולה לזוז. כל אחד החזיק אותי מכיוון אחר ולעזאזל הם חזקים

"לא! תעזבו אותי!!"

צעקתי והקול שלי נשמע מוזר, מתי הספקתי להיות צרודה?

"ריילי בבקשה שבי בשקט"

הוא התחנן

"בשבילי בבקשה ריילי"

הוא המשיך

"אני לא רוצה!!"

"ריילי אני חייב את יכולה להגיע לבית חולים"

נראה לי שראיתי דמעה בעין שלו

"ריילי בייבי בבקשה ממך"

"לא!"

הרגשתי שאני נעשית חלשה יותר ויותר ועצמתי עיניים

"ריילי!!"

ניסיתי, באמת שניסיתי. אבל לא הצלחתי להישאר ערה

"ריי-"

הקול של זאין נקטע ושקעתי בשינה עמוקה.

criminal // zayn malikWhere stories live. Discover now