נ.מ הארי
הסתכלתי עליו,
על השפתיים העבות והרכות שרק רציתי שיגעו בשלי לשנייה אחת לפחות,
על עיניו הכחולות והחודרות כים שיכלתי לצפות בהן שעות,
על כל סנטימטר בפניו המושלמות,
צפיתי בהן מנסה למצוא בבחור פגם אחד,
אך לא היה בו שום פגם, אף לא אחד,
הוא היה מושלם לחלוטין,
העיניים שלו והשפתיים שלו השתלבו בצורה מושלמת עם הפנים שלו,
הוא הסתכל עליי ובחן אותי גם, מלמטה עד למעלה,
הוא חייך לעברי וקרץ, הסמקתי ממנו, מבחור.
בחיים לא תפסתי את עצמי נמשך לבנים, אבל בו,
היה בו משהו שונה, הוא היה אכפתי ודואג,
הוא התייחס לכולם בצורה המושלמת אפילו אם זה לא היה מגיע להם..
אני חושב שאני מאוהב בו,
וזה מוזר כי הרגע הכרתי אותו,
אני מאוד מקווה שהוא לו מוטרד ממני, כי אם כן?
זה יהיה ממש מביך.
למרות שהוא בחן אותי גם בדיוק כמוני.
הוא התהלך למקום מסוים, הוא היה מאוד מקובל,
שורה של אנשים התקבצו מסביבו ודיברו איתו בעוד שהוא עונה לכולם ומתייחס אליהם יוצא דופן,
למה אני לא הוא?
