אמת או חובה - גרסת החצויים

"נשק את וויל. לא אכפת לנו."

נ.מ כללי:

"אוקיי, קדימה חבר'ה, מזמן לא היה לנו קצת אקשן מאז המלחמה!" אמר פרסי, לאחר שהציע אמת או חובה.
"אנחנו לא צריכים אקשן, היה לנו מספיק." רטן ג'ייסון.
"שוב אותו הסיפור?... מי תוקף אותנו עכשיו? הטיטאן כרייזי-מאן?" ליאו גילגל את עיניו.
"אין סיכוי." החליטה פייפר.
"אני לא בא." אמר ניקו.
"נו, בחייכם! זה רק אמת או חובה!" צעק פרסי.
הם נדו בראשם ל"לא".
פרסי נאנח בתסכול. "זה. רק. אמת. או. חובה." אמר לאט יותר.
"אני בפנים, מוח אצה." אנבת' הופיעה וחייכה.
"גם אני." אמרה לפתע ריינה, שבאה לביקור. "למרות שבטוב ליבכם לא הזמנתם אותי." היא חייכה חיוך קטן.
"מה איתי? אני מוזמנת?" קליפסו נישקה את ליאו.
"כמובן." ענה פרסי וחייך. הוא פנה לג'ייסון. "ג'ייסון?" הוא הרים את גבותיו.
הוא הזעיף את פניו. "שיהיה." נאנח.
טוב, נדלג על זה, מה שחשוב זה שכל השבעה, ניקו, קליפסו וריינה היו שם.
הם לביתן זאוס, אחד הביתנים הריקים במחנה, בעיקר כי ג'ייסון עובר בין המחנות ובונה את הפסלים שהבטיח לקימופולאיה. (כתבתי נכון?)
הם סובבו את הבקבוק. ליאו שואל את אנבת'. "אני יכול להחליף?" שאל בפחד.
"לא, ואלדס. קדימה, תשאל." אמרה אנבת'.
"א-אמת או חו-חובה?"
"אמת."
"מי היה הנשיקה הראשונה שלך?" שאל בחיוך רחב, כמו תמיד.
"ה-ה-הנשיקה? הראשונה?" שאלה.
ליאו הנהן.
"גיל 13." ענתה באנחה.
"לא, לא מתי - למרות שהיה נחמד לדעת -  מי." הסביר.
אנבת' היססה. פרסי נראה קצת... מבולבל, אולי קצת כועס על ההיסוס. "מקס קנדי." אמרה לבסוף.
"סובבו את הבקבוק הארור כבר." אמרה בכעס.
הפעם פייפר סובבה את הבקבוק, זה יצא על ריינה ועל ניקו.
ריינה חייכה חיוך קטן, דבר שקורא לעיתים נדירות אך לא מסמן דבר טוב כל כך. "ניקו, ניקו, ניקו." אמרה, כאילו מתענגת על שמו.
"חובה." ענה במהירות ו'אוווו' נשמע ביחד עם צחקוקים משאר הקבוצה.
"נשק את וויל." אמרה ריינה והפתיעה את כולנו.
"ווי-וויל?" שאל בהפתעה.
"נשק את וויל. לא אכפת לנו."
הוא נאנח בתסכול וקם. "לכו חפשו."
"אתה זה שהולך!" צעקה פייפר אחריו.
"זה הולך להיות כיף. בואו נלך לראות." אמרה הייזל בהתרגשות.

^^^^^^^

אמת או חובה - גרסת החצויים
רק בשבילכם! חדש מהאריזה הדמיונית שלי! אמת. או. חובההה.
אז... ההיגיון-הלא-בריא-בעליל שלי אומר לי להפסיק(וזה הגיון לא בריא) אז... נתראה בתגובות?