הסיפור גמור💗
"מי יודע אולי עכשיו אני הולכת למקום טוב יותר, לגן עדן..."👼🏻
קוראים לי קים אני בת 17 מניו יורק🗽
החיים שלי היו דיי רגילים עד שקרה מה שקרה
מקווה שאנשים יקראו את הסיפור ויאהבו אותו💕
הסיפור מכיל:
חטיפות
בריחות
תוכן מיני
התאהבות
מוות
ו...
"קים קומי השעה 07:05" שמעתי את הארי אחי קורא לי מלמטה הארי בן 20 ההורים שלנו לא ממש בתמונה הם בעיקר בחול בגלל שאבא שלי הוא איש חשוב בעולם התחתון אז אנחנו חיים לבד בעיקר "כמה דקות אני אקום הארי" צעקתי לו בחזרה אחרי עשר דקות בערך החלטתי לקום להתקלח ואחרי זה נעמדתי להוציא לי בגדים ליום הראשון הוצאתי סוודר לבן שהוא בטן גינס וענדתי את התכשיטים
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
זה מה שקים לבשה👆🏽
ירדתי למטה כדי לאכול ארוחת בוקר אני והארי עשינו הסכם הוא יכין את הארוחת בוקר ואני את הערב. "קים מה את לובשת להחליף עכשיו" הארי צעק אלי בזמן שירדתי במדרגות "ממש לא הארי שחרר" הרמתי את קולי עליו אחרי מספר דקות של ריבים התחלנו לאכול את ארוחת הבוקר הארי הכין פנקייקים אחרי שסיימנו לאכול כבר היה 08:17 ויש לי פחות מרבע שעה להגיע "הארי תקפיץ אותי לבית ספר" צעקתי לו מלמטה "כמה דקות קים" הוא החזיר "הארי כבר 08:20 נוו כבר" "איפפ ינודניקת אני בא" הוא צעק והתחלתי לצחוק הגעתי לבית ספר ב08:27 ירדתי מהאופנוע של הארי ולקחתי את הכוס הסטארבאק שלי חיפשתי את הכיתה ופתאום נתקעתי באיזה מישהו "תראי מה עשית!" אמר לי הילד היו לו עיניים בצבע ירוק חום ושיער מבולגן הוא היה פשוט מושלם לא יכולתי להוריד את המבט מהעיניים שלו רק אחרי כמה שניות הבנתי מה עשיתי הייתי כלכך מרוכזת בעיניים שלו שלא שמתי לב ששפכתי עליו את כל הסטארבאק "וואי סליחה לא ראיתי אותך" אמרתי לו והלכתי אחרי כמה דקות מצאתי את הכיתה הייתה שם ילדה שנראת ממש חמודה "היי אפשר לשבת פה?" שאלתי את הילדה "כן ברור" היא ענתה בקול חמוד "קים את?" "אמילי" אני ואמילי דיברנו עד שמישהי התחילה לדבר איתנו מאחור "היי אני רומי" היא אמרה "היי רומי" אני ואמילי אמרנו ביחד הסתובבנו ביחד כל ההפסקה הן ממש חמודות גילתי שלאמילי יש שני אחים קטנים ורומי בת יחידה ויש לה חבר שגר איתה אמילי גרה בעיר אחרת והיא באה עד לפה כל הזמן לעומת רומי שגרה שנייה ורבע מפה הן היו ממש חמודות והיה כיף להעביר איתם את היום אבל לא הפסקתי לחשוב על הילד הזה...
