לבד / מוקפא

3

אני כבר 3 חודשים בנראוויס והכל לא כמו שתכננתי שיהיה, הקבוצה שלי, קנובר, שונאת אותי כי יש לי אח בגריינס, וטום רק שולח לי מבטים אדישים (לדבר אין סיכוי...) בגלל שאני בקנובר.
טוב, לפחות וויליאם מדבר איתי (או כותב...יותר נכון...), אני מתעשתת, ונכנסת לכיתה, היום יש לנו שיעור עם אדון גואיסט ורוב האנשים צוחקים עליו שזה רומז על האופי שלו, אגואיסט, הוא אמור ללמד אותנו על מרקחות, מה שלא באמת קורה, הוא צורח עלינו בקולו הדק, שנכין, והוא כועס על מי שלא מצליח, התישבתי ליד וויל (מעכשיו אני אקרא לווילאם וויל, יותר נוח לי) הוא תלמיד ממש, אבל ממש תלמיד טוב, ואני, טוב, לא ממש, שלא תבינו אותי לא נכון, כשאני רוצה לעשות שטויות, הוא בהחלט איתי, פשוט הוא אוהב לדעת, או יותר נכון, אוהב לדעת יותר מהמבוגרים, זה מחרפן אותם (אתם רואים? אני לא הילדה היחידה שרוצה להיות הכי חכמה!! לא בגלל שאני חננה, או משהו מבסגנון הזה, אני פשוט אוהבת להשאיר את המורים חסרי מילים,😅😁) וויל ישב והסתכל במחברת, ואז שם לב שאני שם, וסגר את המחברת במהירות וחייך אלי חייכתי בחזרה, בזמן שהלב שלי החמיץ, אפילו הוא כבר לא סומך עלי, ושומר סודות, שאלתי אותו "מה זאת המחברת הזאת?" וויל הסמיק קצת, והתחיל לכתוב לי 'זה, זה פשוט היומן שלי, בבקשה אל תספרי, לא בא לי שיצחקו עלי' הנהנתי, "בטח, אתה יכול לסמוך עלי," הוא חייך וטפך לי על הגב, ואני החלטתי שאני אצטרך לבדוק יום אחד מה כתוב שם, פתאם שמעתי קול "גברת ציימדס, את מתכוונת להמשיך לבהות בחברך לכיתה או לעבוד על המרקחת שאמרתי לרקוח?" הסמקתי וגימגמתי "אני... סליחה, פשוט התלבטתי אם אני... אה, יכולה ללמוד שעה אחת נוספת איתך, אדוני, אני לא בטוחה שהצלחתי להבין איך מכינים מרקחות" למזלי, התשובה פגעה בול, אדון גואיסט מאוד אוהב שלאנשים חשוב מהעבודה שלו, מה שלא קורה הרבה, והוא חייך ואמר "בטח," והסתובב לכיתה והוסיף "אתם צריכים ללמוד מהאחות של המדריך של גרינס, אולי היא למדה ממנו גם שיש דברים שאי אפשר להשיג בלשון חלקלקה, " בהיתי בו מבלי להבין והוא קלט את זה וצחק, בצחוק הצורמני שלו " את רוצה להגיד שהוא לא סיפר לך על התעלול המפורסם  שלו?" הנדתי את ראשי, אדון גואיסט חייך חיוך מגחך, "אולי הוא יספר לך, באותה שנה, זה היה הדבר היחיד שדיברו עליו," וחזר ללמד, ואני לא הייתי מסוגלת לשבת בשקט, אוי לא, בעית הקשב, למה עכשיו? התחלתי לקפץ מהכיסא, לזרוק דברים, ולתפוס, הרמתי את היד ואדון גואיסט נתן לי את הרשות "אדוני, אני יכולה לצאת? יש לי בעית קשב, ואני צריכה להרגיע את עצמי" אדון גואיסט הנהן, ואז היד של וויל הורמה, לפני שהספקתי לצאת, ושמעתי את אדון גואיסט אומר, "כן, אתה יכול לצאת לשרותיים" והוא רץ אחרי מהכיתה, מנסה לעקוב אחרי, שרצתי למגרש, הדבר היחיד שהרגיע אותי היה לרוץ למגרש או ספורט אחר עד שאני הזעתי את ים המלח (מקרים את ים המלח בכל העולם כי הוא הים הכי נמוך בעולם...) וויל נשען, על קיר הבית ספר והסתכל עלי רצה, שמתי לב שהוא לקח את היומן שלו, מדי פעם, תוך כדי שרצתי, הוא כתב בו משהו, אחרי שראיתי שהריצה לא עזרה, עברתי לשכיבות שמיכה, גם זה לא עזר, התיישבתי ליד וויל על הריצפה, חסרת מנוחה, הוא כתב לי על דף 'ניסית פעם אולי משהו אחר?' הרמתי גבה, "מה עוד יכול להרגיע אותי? הקשב וריכוז משגע אותי, הדבר היחיד שעולה לי זה לשתף איתו פעולה ולעשות ספורט עד שלשנינו אין כוח," וויל חשב וכתב 'היית רוצה שנמציא שפת סתרים?' לא הבנתי "בדרך כלל שעושים את זה, זה נשכח די מהר, אין לנו למה, אז זה לא יעבוד, מצטערת לבאס" וויל הניד בראשו, וכתב 'לא בדיבור, אני לא יכול לדבר... זוכרת? התכוונתי שעם תנועות ידיים, שפת סימנים, זה יעזור לנו, ואז לא יוכלו לגלות על מה דיברנו' חייכתי, "רעיון טוב" המצאנו שם מלאאאאאא דברים, למשל, קלי, אני, זה לעשות ווי, ווויל זה  הצורה הזאת שספיידרמן עושה, לא יודעת איך לקרא לזה..... אדון גואיסט זה אוזני ארנב, וכן הלאה, ורק אחר כך, קלטתי שזה הרגיע לי את הקשב וריכוז, לצערי, שכחנו שאנחנו צריכים להיכנס לשיעור, מה שגרם שקיבלנו שנינו עונש לנקות את הגביעים של הבית ספר, לא נחמד במיוחד, בשעה 4:00

שעה 4:00:
אני ווויל (כמה ו'😅🤣) התייצבנו בחדר הגביעים, כן כן, יש חדר במיוחד בשביל זה,
והתחלנו לנקות, יש שם מאות גביעים, וויל אמר (אני הולכת לכתוב מדי פעם וויל אמר, אבל זה הכוונה לאמר בשפת הסימנים...) "תגידי, למה נראה לך האחרים כועסים עלייך?" חשבתי ואמרתי "לא, יודעת, אולי, אולי בגלל שאח שלי בגרינס?!" וויל הרים את ידיו בסימן כניעה "בסך הכל אני מתכוון, מה זה משנה אם אח שלך בגרינס? מה זה אומר עליך?" רטנתי "אולי שיש לי קרוב משפחה מושחת" וויל התעלם והמשיך "כאילו, זה לא שטום מגעיל, את סיפרת שהוא דווקא היה אח טוב, עד שניהיתם בקבוצות אחרות, אולי זה חלק מתוכנית מרושעת, או שדווקא, זה שאו בגרינס בסך הכל אומר שהוא עובד על אנשים בקלות?" הרהרתי במה שאמר והוספתי "טןם בהחלט יודע לשכנע, יש לו קסם אישי, אני לא יכולה יחד עם כל הבית ספר לספור את האצבעות כמספר האנשים שהוא עבד עליהם ככה... אבל, אם הוא לא רע, למה הוא מתנהג אלי מגעיל מאז שאני שובצתי?" וויל חשב ואמר "אולי כי הוא חושב שאת כועסת או שונאת אותו בגלל זה..."  הרהרתי "אולי " וויל הסתכל עלי לזמן ממושך וקלט שאני רואה את זה ומיהר להמשיך להנקות, ואמר "תגידי, כמה זמן נישאר עד סוף שנה?" חישבתי ואמרתי "נראה לי בערך 7 ו1/2 חודשים" וויל הינהן, ושאל "אחרי שנסיים, את רוצה שנלך למבחני קבלה של הכדורעף? אני לא טוב בזה, אבל אולי את..." אני הנדתי בראשי במבוכה "אני, לא אוהבת שמסתכלים עלי, ולחץ וזה..." וויל גיחך "את? ממתי?" זעתי בחוסר נוחות "מתמיד, פשוט אני מנסה להתעלם, " וויל חשב תפס לי את היד ומשך אותי (יש מצב הסמקתי...) ואמר בחיוך "את טועה אם את חושבת שאני אוותר לך, גמרנו לנקות, בואי" ולמרות שאני מוחה הוא משך אותי למגרש, הוא ממש חזק, לא הצלחתי להשתחרר מאחיזתו, הוא הסתובב אלי כשהתחלתי להתלונן, ואמר (סימן לי, יותר נכון) "את יודעת שאת אלופה בספורט, הקבוצה שלנו, קנובר לא תשרוד, אם לא תתצטרפי," הסתכלתי לו בעיניו, החומות הדבש ואמרתי "אז אתה גם מנסה" וויל לחץ לי את היד והמשיך לגרור אותי למגרש, רון, המנהיג של הקבוצה נראה עצבני, אין (1000 מילים!!!) לו סבלנות, זה ברור, התכוננו למבחן קבלה, וויל צדק, אולי זה בגלל הבעיות קשב שלי, אבל אני אכשהו קופצת לפני כולם על הכדור ומחזירה אותו תוך שניה, וכשביקשו ממני לרדת מהמגרש, כדי שיהיה אפשר גם לבדוק אחרים, הייתי צריכה להסתכל על משהו אחר כדי לא לקפוץ להציל את הכדור, אחר כך, הסתכלתי על איך וויל שיחק, הוא יותר הגנה, היה ברור שרוצים שאני יהיה בהתקפה (אם אני אתקבל, למרות שוויל בכלל לא חשב שיכול להיות שאני לא אכשל...) שתינו ישבנו בלחץ, לראות אם התקבלנו, את האמת, לא הבנתי למה וויל בלחץ, הוא אמר לי שהוא יודע טוב מאוד שאם הוא לא התקבל ואני כן אז אני לא ירצה להיות שם, והוא אמר לי שהוא לא מבין למה אני בלחץ, ושאני בטוח אתקבל , והודתי שאני בלחץ שאני אצטרך לחכות שבועות לתשובה, ווויל החוצפן הזה צחק עלי! הוא יראה מה זה
-----------------------------------------------------------
וואו 1193 מילים! שפו, בכל מקרה, אשמח שתתנו לי ⭐ אם אהבת את הפרק, אם יש לכם רעיונות למה יקרה אחר כך, אשמח, אני חסרת רעיונות⁦🤦🏼‍♀️⁩ בכל מקרה תודה שאתם קוראים את זה⁦♥️⁩ ⁦♥️⁩, זה לא ברור מאליו, בעיקר בגלל שגם אני לא אוהבת את איך שיצא לי הסיפור😁, ביי!!