היום יום שבת וחלפו יומיים מאז שרועי אמר שהוא מתחתן,
הלב שלי שורף ואני מרגישה תחושת פספוס ענקית.
תמיד הוא אמר לי שאני אהיה אישתו הוא היה מסתכל עלי באהבה אמיתית ותמימה,הוא היה הכול בשבילי ורציתי לחוות איתו הכול ולהעלים איתו את כול התחושות הרעות שהיו על גופי בעבר.
יומיים לא יצאתי מהחדר רק התקלחתי והחלפתי בגדים לפיג׳מה,תאבון לא היה לי והרגשה מגעילה עטפה את נשמתי וגופי.
מישל סיפרה לבנות את מה שקרה ביום חמישי והן ניסו לדבר איתי ולהוציא אותי מהחדר אך כלום לא עזר,הייתי צריכה שקט ולחשוב על הכול.
הראש שלי עמוס במחשבות על עם מי הוא מתחתן והאם הוא אוהב אותה יותר ממני וכול מחשבה נהיית יותר גרועה מהשניה והכאב בלב מתעצם מרגע לרגע.
נאנחתי בקול וקמתי מהמיטה,סיימתי להתמרמר הגיע הזמן לקום ולהמשיך הלאה.
יצאתי מהחדר אל הסלון ונועה ואגם ישבו וצפו בטלוויזיה כשהן מאורגנות"לאן אתן הולכות?"שאלתי בבלבול,"תודה רבה שיצאת מהמעורה שלך,כולם יושבים אצל מישל ונתי אז אנחנו מסיימות פרק של בובספוג ויוצאות"חייכתי ממחשבה על תותי הקטן ואמרתי לבנות שאני מתקלחת זריז,מתארגנת וישחכו לי.
נכנסתי אל המקלחון כשהמים החמים מנקים מגופי את כול ההרגשות הרעות ותחושה טובה החליפה אותן.מקלחת טובה בהחלט עושה שינוי בהרגשה.
הסתבנתי בזריזות ולאחר עשר דקות יצאתי עטופה במגבת, צחצחתי את שיניי ומרחתי קרם לחות על פניי.
נכנסתי אל חדרי והוצאתי מהארון הלבן שלי הלבשה תחתונה שחורה,ג׳ינס שחור צמוד וגופיית בטן לבנה פשוטה.
שמתי על גופי קרם בניחוח וניל ובישמתי את צווארי,ייבשתי וסרקתי את שיערי הקצר,התלבשתי ושמתי כפכפים.
הוצאתי את הטלפון מהמטען והטלפון נדלק מראה שהשעה 16:00 בצהריים,יצאתי מהחדר מוכנה אל הסלון והבנות קמו מהספה למשמע הצעדים שלי,יצאנו מהבית כשאגם נועלת את דלת הכניסה ואני ונועה חיכינו למעלית-
"אם היינו יודעות שתותי הוא הסיבה לכך שתצאי מהבית היינו מביאות אותו לכאן כבר אתמול"אמרה אגם צועדת אלינו, חייכתי אליה בשקט ונכנסנו אל המעלית.
יצאנו מהבניין ונכנסנו אל הרכב הקטן של אגם ונועה, התיישבתי בשקט מאחורה ושקעתי במחשבות על כלום ושום דבר.המוח שלי כבר ריק ופעם בכאב.
לאחר נסיעה של 10 דקות הגענו אל השכונה שבה גרים מישל ונתי,אגם החנתה בחנייה הקרובה לבית ויצאנו מהרכב אל הביניין.
נכנסנו אל המעלית וסידרתי את שיערי הקצר במראה שתלויה במעלית.
הגענו אל קומה 5 ונועה דפקה בדלת לאחר כמה שניות מישל פתחה לנו כשיונתן בידיה,אגם ונועה נשקו למישל ויונתן בלחי ונכנסו אל הבית.
מישל הורידה את תותי אל הריצפה והוא רץ וחיבק אותי חזק התכופפתי אל גובהו ונישקתי אותו בפנים כמה פעמים באהבה.
"תותי תיכנס אל הבית,אמא צריכה לדבר שניה עם דודה אלין" יונתן הנהן אליה ונכנס בשקט אל הבית.
YOU ARE READING
⛓כלואה בעבר⛓
Lãng mạnהוא היה העבר שלי,העבר האפל שתמיד בורחים ממנו אבל הוא לא משחרר. פחדתי ממנו פחד מוות ותמיד הייתי בהיכון לקום ולהמשיך לרוץ ממנו. הוא רדף אחרי ובמשך 5 שנים הייתי עוברת מפנימייה לפנימייה בגללו. הוא היה חודר לחלומות הכי שקטים שלי והיה הופך אותם לסערה משתו...
