זה התחיל מבקבוק מים

פרק 3

לאחר התגלית המזעזעת שגילתה סיגל, היא התחילה להיות מצוברחת מאוד, שהיא לא שתתה כוס מים אחת במשך 3 שעות שלמות, היא בילתה את השעות הללו בבהייה בקיר, היא ידעה שאין לה כמעט כוח ללא התמי 4 שלה, והיא התחילה לחשוב כל מיני מחשבות שלא יכלה להתעלם מהן, היא חשבה שאולי מיכל אפילו לא אהבה את המים שלה בכלל, אפילו שהיא ידעה שזה לא היה נכון, היא התקשתה לחשוב שהמים שלה אכן היו טובים, היא התחילה לפקפק בעצמה. אחרי יום ארוך ומלא דרמה, סיגל החליטה ללכת סוף סוף למיטתה ולנסות לישון, אך פתאום צץ לה רעיון לנקמה, היא תלך לבית של מני, תפתה אותו אבל רק בכדיי לשבור לו את הממטרות בחצר. וכך החליטה לעשות.
"ער? 😏" כתבה לו במסרון
"סיגל? מה את רוצה??" הוא השיב
"הבנתי שעשיתי טעות כה חמורה שהשפרצתי על מיכל ולא עלייך😍😘🥰, האם תוכל לסלוח לי?" כתבה סיגל
"אני מוכן לחשוב על זה, אני שמח שהודית בטעות שלך" ענה מני
"האמת היא.. שהקנקן שלי מלא לגמרי! ואני צריכה שמישהו.. ירוקן לי אותו😏😘" השיבה במסרון מפתה
"ב.. בסדר סיגל אני מוכן לעזור" השיב מני.
סיגל הגיעה במהרה לבית של מני, כולה רטובה בשל מזג האוויר הסוער. היא צלצלה בפעמון ומני פתח את הדלת.
"ס.. סיגל, הגעת כולך רטובה😳🥵"
"כן😉אני שמחה ששמת לב!" היא השיבה
"בואי תיכנסי" אמר מני בהתלהבות
סיגל הייתה מאוד צמאה כשהגיעה לביתו, מה שגרם לה לשתות הרבה מים.
"אני רואה שאת צמאה😏" אמר מני בחושניות
"כן" הגיבה סיגל בעודה ממשיכה לשתות.
"מה דעתך לשתייה על חשבון הבית בחדר השינה?😏😉" הציע מני בחושניות ובתשוקה
סיגל התלבטה לרגע, אבל הבינה כי אם הם אכן ישתובבו ויתרטבו במיטה, הנקמה תהיה כואבת עבורו.
"אני אשמח שנעבור לחדר השינה😉😘" השיבה לו בסופו של דבר.
סיגל התחילה לפשוט את בגדיו של מני. לאחר מכן היא שתתה מים מהממטרה שלו, והותירה לו להסיר את בגדיה בעדינות.
מני התענג בעוד מיכל טועמת את המים מהממטרה שלו.
לאחר מכן מני החל ללטף את סיגל בקנקנה בעדינות עם ממטרתו. סיגל לא יכלה לעצור אך יצאה לה גניחה קלה של הנאה "אאאאאחחח🥵"
סיגל לא יכלה לשלוט בכך אבל היא נהנתה מהממטרה של מני מעט. אבל כל הזמן הזה רק מיכל הייתה בראשה. היא לא יכלה שלא לחשוב על שיערה הארוך והחלק, על החיוך המתוק והמלטף שלה ועל העדינות המקסימה שיש לה.
סיגל שיחקה קצת בממטרה של מני, ונתנה לו לשתות קצת מים מהקנקן שלה.
מני היה מאוד מרוצה מהקנקן של סיגל.
הוא מישש מעט את בלון המים של סיגל, וסיגל מיששה את הממטרה שלו.
כך עברה לה שעה של קנקנים וממטרות. לאחר שמני גמר הוא נרדם במהרה.
סיגל לעומתו, נשארה ערה.
סיגל התלבשה ויצאה החוצה לחצר ביתו של מני עם בקבוק מים של 2 ליטר והחלה לשבור ולרסק כל ממטרה בחצר , השאירה פתק "הממטרה שלך באמת מקולקלת" והסתלקה.
למחרת בבוקר, סיגל התרגשה ללכת לבית הספר ולחלק למיכל כמה מהבקבוקים האקסלוסיביים שלה.
היא כלכך התרגשה לראות את מיכל וחיכתה לראותה בקוצר רוח.
סיגל צעדה לבית הספר לאחר שכולה הייתה מוכנה להתחיל יום חדש שמלא כולו במיכל, בקנקנים ובעיקר במים.
כשהגיעה לכיתה מני חייך אליה חיוך מרושע, כאילו זמם משהו.
סיגל הניחה שזה שום דבר והתעלמה מכך.
היא התחילה לשתות קצת מים. עד שלפתע, נכנסת מיכל בסערת רגשות מגיעה לסיגל וסוטרת לה סטירה מצלצלת, שגרמה לירוק את המים ולבקבוק המים ליפול מידה.
"איך יכולת לעשות לי את זה??!! אחרי אתמול??!!!? 😡🤬🤬😤😤😤😤 חשבתי שאת מיוחדת!!!! חשבתי שהמים שלך מיוחדים!! אבל כנראה שהם בשווי של מי ברז!!! בדיוק כמוך!! את לא יותר מבינונית! המים שלך לא מיוחדים!!"
סיגל בעודה מעכלת את הסטירה מאוד נפגעת מצמד הביטוי "מי ברז". היא הסיקה כי מני סיפר לה על אתמול בלילה.
"חכי!! מיכל!! זה לא כמו שזה נשמע!! אני חשבתי על למזוג לך מים בכל הזמן!! אני נשבעת! אל תלכי מיכל!!! 🥺🥺🥺" קראה סיגל
"את בטח אומרת את זה לכל אחד!" מיכל החלה לייבב
"אל תתקרבי אליי, אל תהיי ליידי מטר, אני לא מעוניינת להיות בקירבתך! לא ליידך ולא ליד הבקבוק בשקל שלך! שמעת אותי?!" היא יצאה מהכיתה פורצת בבכי
סיגל הצטערה על כך רגע בלילה שעבר, היא לא רצתה לסבך את העניינים כל כך והיא לא חשבה שזה יהיה כל כך נורא אם היא תשתובב עם מני לילה אחרון, חוץ מזה, היא עשתה זאת רק בכדיי להכאיב לו, אבל יצא שהיא הכאיבה למני, למיכל וגם לעצמה.
"חכי מיכל!! חכי!!!" צעקה סיגל בדאגה בעוד כולם מסתכלים לעברה במבטים מזלזלים