אז כן, אני יודעת שלא כיף בקורונה ושאני לא מחדשת פה הרבה, הכלכלה קורסת, תוכניות מתבטלות, החופש הגדול מבאס רצחים (ואני עוד סיימתי תיכון, אני אמורה לטוס עם חברות שלי או משהו, לא לשבת בבית לעשות בינג' glee), אי אפשר לצאת החוצה ובכללי נראה כאילו נכנסנו לפרק של מראה שחורה או איזשהו סיפור מד"ב עתידני.אבל ברצינות, התבטלו לנו גם עולמות, אייקון הפך לוירטואלי ואין מה לדבר בכלל על מעגל מחווה לדיסני בקרוב.
לפי התגובות שראיתי (קוראת את כולן. תשאירו כמה שיותר, חלקכם ממש מצחיקים אותי, אחרים משתפים עם סיפורים משלהם וחלקכם בטוחים שאני עוקבת אחריכם עם כמה שהפרקים שלי מדויקים) לחלק גדול מכם אין חברים שקרובים אליהם פיזית שהם חלק מהפאנדום, ובגלל הקורונה אין אפשרות להיפגש כמו שצריך עם החברים שהכרנו מהכנסים או מעולם הפאנדום וזה מאוד מבאס.לי מרגיש שכל ארוע כזה הוא כמו יום גאווה להיות חלק מהקהילה של הפאנדומים, וכשאין את זה זה כל כך חסר!
אני מתגעגעת לכנסים, לאנשים, לאפשרות של סתם לחבק אנשים רנדומלים (פעם בסנטר מישהי ביקשה ממני חיבוק רק כי היא התלהבה על החולצה שלי) וללראות את החיוכים של חברים שלי (לעזאזל איתכם מסכות).
אני מקווה שנחזור לכנסים כמה שיותר מהר ושהלב שלי יפסיק להישבר עם כל ביטול של כנס, עד שהפרק הזה יהיה כבר לא רלוונטי לדורות הבאים.
(אגב, מעגל מחווה לדיסני התחילו לעשות פודקאסט בעקבות זה שלא יהיו מעגלים בקרוב, ממליצה.)
YOU ARE READING
99 בעיות של פאנגירל (או פאנביוז, לא שופטת)
Random99 בעיות שכל פאנגירל או פאנבויז נתקלים בהם