קולות

פרק 2

ליסה עברה במסדרון באיטיות והבחינה בכל התמונות שלהם.
היא לבשה כותנת לבנה קצרצרה וגרביים לבנים.
היא הביטה בתמונה התלויה מעל השידה וראתה אותה ואת מייק מחייכים, התמונה צולמה בפארק ואור השמש סינוור את שניהם.
היא נגעה בתמונה ונרתע כששמעה את קולו של מייק מאחוריה.
״זאת התמונה הכי יפה שלנו .״ הוא אמר בלחש, היא הביטה בו .
הוא לבש פיג׳מה כחולה והחזיק בידיו כוסות יין.
הוא הגיש לה אחת ועמד מאחוריה והביט ביחד איתה על התמונה.
״סליחה שאני שואלת,אבל איך הכרנו?״ שאלה בלחש ליסה.
מייק פלט חיוך קטן.
״נפגשנו במקרה במסדרון של הבית חולים, וכבר ידעתי שאני אתחתן איתך.״
הוא נשק את ראשה,״לומרות כל הקשאים אנחנו עדיין ביחד ואני שמח שאת שלי.״
״זה לא קשה לך?״ היא שאלה והביטה בעניו.
״קשה.״ הוא נאנח.
״אבל אהבה יכולה לנצח הכל,״ המשיך.
״במה אני עובדת?״ היא שאלה.
״את לא עובדת.״ הוא ענה לה.
ליסה בלעה רוק בגרונה היבש,ולגמה לגימה מהיין.
״אמא!״ נשמעה קריאה של לוקאס, שקטעה את השקט המביך.
היא הניחה את הכוס שלה על השידה והתקדמה לחדר שלו.
״כן לוקאס?״ היא שאלה ונכנסה פנימה.
החדר היה חשוך ושביל אור מהמסדרון האיר את המיטה שלו.
״את חושבת המכה בראש שלך תעבור?״ הוא שאל.
ליסה חייכה והתיישבה לידו.
״אם נתפלל לאלוהים,אולי זה יעבור.״ היא אמרה בלחש והביטה בו.
״אני אוהב אותך אמא.״ אמר לוקאס ועצם את עניו.
״גם אני.״ היא אמרה ונשקה את הלחי שלו.
״אני רוצה שתספרי לי סיפור.״ המשיך.
היא חייכה והחלה לספר לו סיפור.
היא קמה מהמיטה וסגרה את הדלת בזהירות, היא הלכה במסדרון ולקחה את הכוס יין שלה, לפני שנכנסה לחדרה היא העבירה מבט חטוף שוב בתמונה ואז הביטה בשידה.
היא הניחה את הכוס במהירות והחלה לחטט בשידה, אולי היא תמצא תעודת זהות או כל דבר שקשור לזהות שלה.
שערה השטני נפל על פניה היא הוזיזה אותו למאוחרי אוזניה והמשיכה במרץ לחפש.
״ליסה!״ היא שמעה קול וכאב ראש חד פגע בה.
היא עצרה ותפסה את מצחה, היא הביטה לצדדים ואף אחד לא היה במסדרון.
היא סגרה את המגרה וחטפה את הכוס שלה ונכנסה לחדרה.
היא הביטה במייק יושב וקורא ספר על המיטה.
״קראת לי?״ היא שאלה בעודה מתיישבת על המיטה.
״לא.״ ענה ולא הוזיז את עיניו מהספר.
׳אולי סתם דמיינתי׳ חשבה לעצמה ונשכבה על המיטה, גבה היה לכיוונו של מייק.
כעבור דקות אחדות היא הרגישה מגע חמים בכתפה.
״אני יודע שכנראה שאת לא זוכרת שדיברנו על זה,אבל מה את אומרת על הריון שני?״ הוא אמר לאוזנה.
״הריון שני?!״ אמרה בבהלה ליסה.
היא שמה לב שמייק נרתע.
״זאת אומרת אין לי בעיה אבל לא , לא עכשיו.״ היא גמגמה.
היא לא יודעת עדיין אם להאמין שהיא בת 23 או 17 היא זוכרת שרק שלשום היא הייתה במין מסדרון בית ספר.
״אוקיי את לא צריכה להיבהל.״ הוא אמר, וסובב את גבו נגדה.
״אני מצטערת אבל אני פשוט לא חזרתי לעצמי.״ היא הצטערה.
״זה בסדר.״ הוא אמר כשעדיין גבו מסובב כלפיה.
״לילה טוב.״ הוא אמר ועצם את עיניו.
״לילה טוב.״ היא לחשה ועצמה את עניה.
״ליסה!, ליסה!״ היא שמעה קולות מתוך החלום שלה היא לא הצליחה להבין מי קורא לה.
״מי- מי זה!?״ גמגמה.
פרצוף של נערה בת 17 הופיע מולה.
הנערה הייתה שחומת עור ועינה השחורות היו מהפנטות.
״בבקשה תקומי!״ אמרה הנערה.
ליסה נגעה בפניה של הנערה,
״ את מוכרת לי.״ היא אמרה לה.
אבל הנערה לא אמרה דבר. פניה של הנערה נראו עצובות.
״בבקשה.״ התחננה הנערה.
ליסה עצמה את עינה בחוזקה והרגישה שמישהו עוטף אותה.
היא קמה בבהלה.
״ראיתי שאת רועדת אז הבאתי עוד שמיכה.״ אמר מייק והצמיד אותה אליו.
היא הרגישה את פעימות ליבו.
״את בסדר?״ הוא שאל.
ליסה הנהנה, הוא נישק את ראשה וחיבק אותה אליו.