קולות

פרק 3

״אמא, אמא!״ קרא לוקאס.
ליסה סובבה את ראשה לכיוון ילדה, הוא דילג מעל כל המדרגות של כניסת הבית, ורץ אליה.
״תראי מה אבא הביא לי!״ קרא בהתרגשות.
״וואו איזו חותמת יפה.״ היא אמרה בחיוך ללוקאס.
מייק יצא עם כוס קפה למרפסת וחייך.
הוא הביט בליסה יושבת על הדשא עם שימלתה הצהובה וכובע קש מחסה את שיערה השטני.
לוקאס קפץ עליה לחיבוק והיא צחקה, הוא הביט בה איך היא מסבירה ללוקאס על הפרחים שהיא שוטלת.
״אני צריך לזוז לעבודה.״ אמר מייק בעודו עובר בשביל.
ליסה קמה על רגליה ונתנה ללוקאס לרוץ לאביו.
הוא נתן לו חיבוק,״להתראות גבר קטן.״ אמר מייק ובילגן ללוקאס את השיער.
״ביי מותק.״ הוא אמר לליסה ונישק קלות את שפתיה.
הוא פתח את השער ויצא לכיוון הרחוב, ליסה הביטה בו נכנס לרכבו.
היא נאנחה והלכה לכיוון המרפסת והרימה את הכוס קפה של מייק ונכנסה לבית.
״אמא אני הולך לסבתא.״ אמר לוקאס.
״אוקיי חמוד, לא לצאת מהשער.״ היא אמרה לו והוא הנהן.
ליסה לקחה את כוסו של מייק והחלה לשטוף כלים.
״את רוצה לשמוע שיר שכתבתי לך?״ היא שמעה קולות, ועוד פעם כאב ראש חזק תקף אותה.
היא עזבה את הכוס מכאב והכוס נשברה על הריצפה.
היא תפסה את ראשה.
״אני מקווה שאת אוהבת את זה.״ המשיך הקול.
הקול היה שונה ממה שהיא שומעת מבדרך כלל, הקולות שהיא שומעת אלה קולות חזקים יותר מהרגיל, הם יותר עוצמתיים היא מרגישה את הקולות בתוכה.
ליסה החלה להתנשף.
״מה לעזאזל.״ היא אמרה לעצמה.
היא נתקתה את הכוס ועלתה במהירות במדרגות,היא הלכה לכיוון החדר שניה שלהם.
היא החלה לחטט בכל מני מגרות עד שמצאה מגרה קטנה על השידתת איפור שלה, היא פתחה במהירות את המגרה וראתה תעודת זהות, היא פתחה זאת הייתה התעדות זהות שלה.
בהחלט היה שם כתוב שהיא נשואה והיא בת 23 עם ילד.
הלב שלה החל לדפוק במהירות.
׳לא זה לא הגיוני!׳ היא רצתה לצרוח זה פשוט לא החיים שלה היא מרגישה שהיא חיה את החיים של מישהו אחר.
היא הורידה את כובע הקש מראשה והחלה לחבוט בו בחוזקה.
היא העבירה את ידה בשיערה.
׳תנשמי׳ חשבה לעצמה והחלה לפרוץ בבכי.
הדלת נפתחה בשקט ואישה מבוגרת צפתה בליסה.
היא נאנחה וירדה במדרגות, היא התיישבה בספא והתקשרה למייק.
״מייק״ היא אמרה.
-״כן אמא״ ענה מבעד לטלפון.
״זה קורה לה שוב,תחזור מהר.״ המשיכה.
״אני בא.״ אמר קצרות והשיחה נותקה.

״היי מותק,״ הוא נענע את גופה בעדינות.
היא קמה באיטיות כשהיא מחזיקה את ראשה הכאוב.
״עוד פעם זה קרה לך, רוצה מים?״ הוא שאל וחיבק אותה.
״לא לא , אני בסדר.״ היא אמרה והתיישבה על ברכיה, ונפלה לחיבוק ממייק.
״תלכי לנוח ארגנתי לך מקלחת חמה ובגדים,״ הוא אמר ועזר לה לקום.
היא פתחה את הדלת של המקלדת ונכנסה להתקלח.
המים זלגו על פניה והיא נאנחה.
״בבקשה בבקשה אני לא מאמינה לרופאים״ אמרו הקולות.
ליסה התעלמה מהכאב ראש וענתה לקולות,״איזה רופאים!?״
כמובן שהם לא ענו לה.
׳אני חייבת לספר למייק.׳ היא חשבה לעצמה ויצאה מהמקלחת.

״אני לא מבינה את צורת החשיבה שלך מייק.״ אמרה האישה המבוגרת והתרווחה בכיסא שלה כשידיה תופסות כוס תה.
״אני ממזמן הייתי מאשפזת אותה בבית משוגעים.״ המשיכה כשהיא לוגמת מהתה שלה.
״לא אמא , היא לא צריכה שום בית משוגעים אנחנו כאן כדי לטפל בה.״ ענה מייק והתיישב על הכיסא.
״יותר נכון אני ואין לי כח לזה יש לי גם נכד לגדל בנוסף לאישתך המשוגעת!״
מייק דפק על השולחן ברוגז.
״אני מוכן להתחלף איתך, את לכי לעבוד ותקרעי את התחת שלך בשביל שיהיה לך פרוסת לחם אמא וגם תרופות לליסה אז נראה אותך עושה את זה!״ אמר בעצבנות.
״לא אשמתי שאישתך משוגעת!״ צעקה עליו.
עינה של ליסה נפקחו.
״א-אתם חושבים שאני משוגעת?״ היא שאלה.
שניהם הביטו בה מבוהלים.
״לא חומד ברור שלא.״ אמר בצחקוק מייק והתקדם אליה.
האישה המבוגרת לא אמרה כלום.
דמעות עלו בעיניה של ליסה.
״מייק בבקשה תאמין לי אני מרגישה שאני לא חיה את החיים שלי.״
אמרה ותפסה בזרועותיו.
״ליסה״ הוא לחש ונתן לראשו לפול על מצחה.
״אני שומעת קולות, אני לא צוחקת!״ המשיכה.
״אתה רואה!״ קמה האישה המבוגרת על רגילה.
״תתגרש ממנה כבר!״ צעקה.
״אמא!״ נבח מייק.
ליסה הנידה בראשה ורצה למדרגות.