קלסי:
הריח של הגשם הרוח ברחוב הזיכרונות שהציפו אותי והקול של אמי שהתנגן לי עכשיו בראש הצחוק שלה החיוך שלה , פחדתי לאבד את הזיכרונות ממנה אבל הם לא נעלמו רק התכההו במהלך הזמן.
נעצרה בכניסת הכנסיה שהלכתי אליה נהר ליפי עובר לידה אני צריכה להיכנס אני יודעת.. אחת הנזירות פתחה את הדלת , המנזר היה חמש בתים מהכנסיה העתיקה ומבית הספר לבנות שעמד צמוד אליו מצד ימין ובית הספר לבנים שמעד בצד שמאל .
הנזירה הביטה בי ואז הצטלבה לא מאמינה למבט עיניה הייתי חייבת להן את חיי .
״האחות מרי-אן ״אמרתי בחיוך לאישה המבוגרת .
״קלסי...״היא אמרה דמעות בעיניה וירדה במהירות במדרגות וחיבקה אותי .
״לשניה חשבתי שאני רואה את אימך מגדלנה ...״
״כן גם דודה קטלין אומרת את אותו הדבר...״אמרתי ששחררה את החיבוק
״בואי כנסי מתוקה ...אם המנזר תשמח לראות אותך..״
״האחות מריה עדין בחיים? ״
״כן ... ״היא אמרה מחייכת אלי ״ידענו שהיום יגיע וניפגש שוב ״
נכנסתי לכנסיה אחרי האחות מרי-אן ״אני הלך לקורה לה היא בשעות האלו עוברת עם אב ריצ'רד על סדר היום״
״אין בעיה ...אני אדליק נר... ״מלמלתי
התקדמתי לכיוון הנרות הדלקתי אחד והתיישבתי על הספסל הקידמי יחסית לאישה מבוגרת האחות מריה הלכה במהירות אלי
״ילדתי ...״היא חייכה אלי וחיבקה אותי שהעמדתי
״האחות מריה ...״ לחשתי בחיוך
״איך גדלת״ היא לחש. מלטפת את פני ברגע ששחררה את החיבוק
״אני צריכה שתבטיחו לי משהו ...״
״כול דבר ״ היא אמרה והאחות מרי-אן הנהנה
״אסור לאף אחד לדעת שאני כאן וכמובן שאני בחיים לא עדין ..״
״את רוצה להגיד לי שכול השנים האלו...? ״
״ כן דודה קטלין ודוד אלכס גידלו אותי... אם מישהו נוסף היה יודע שאני בחיים... לא היה לי סיכוי לשרוד אפילו אבא לא היה יכול להגן עלי אז גדלתי ברוסיה מוגנת מכול...״
״אוי קלסי״
"אתן יכולות להבטיח לא לספר לאף אחד? אפילו לא לדודה ג'ואנה ולבתניה ?"
"קלסי ילדתי אם לא חזרת למשפחה שלך למה את כאן?" האחות מריה שואלת בזמן שהיא מתיישבת על ספסל .
"בשבילי בעיקר בשביל האמת שצריכה להתגלות ובשביל הצדק שמגיעה לאמא שלי ולאחי או אחותי הקטנה..."
"קלסי... את רוצה להגיד לי שמגדלנה...?"
"כן היא הייתה בהריון ביום שזה קרה ... אני צריכה לעשות את הצדק הזה להציל את המשפחה שלי מהרוצח שלה יש סיבה שהוא רצה שזה יראה כתאונה .... אני יודעת שהוא בטוח מתכנן משהו גדול ואני בטוחה שיש לו את הסבלנות לחכות הרבה זמן...."
"אוי קלסי..." אחות מרי-אן מביטה בי בהלם.
"אני יודעת ... תבטיחו לי בבקשה ..."
"אני מבטיחה לך קלסי אף אחד לא ידע שאת כאן את שאת תרצי בזאת והאחיות ישמרו את זה בסוד בשבילך " האחות מריה אומרת ואני מהנהנת.
"ועכשיו ברשותכן יש משהי שאני צריכה לבקר .."
"את יודעת את הדרך ...."
אני יוצאת מהדלת האחורית לכיוון בית העלמין הצמוד ... מקום הזוי לבנות בו בתי ספר לא ? אני חושבת שאני הולכת בשביל , פעם אחת הייתי כאן שדודה קטליין הביאה אותי לכאן באמצע הלילה לפני נסיעה לרוסיה .
מישהו עומד ליד הקבר שלה אני עוצרת ליד קבר אחר מציצה אליו , סבא שלי אני שומעת אותו לוחש " אף הורה לא צריך לקבור את הילד שלו" הוא מתחיל ללכת לכיוון היציאה אני מרימה את ראשי והוא קולט אותי הוא מביט בי מבולבל לכמה רגעים אך ממשיך ללכת אני מחכה שהוא יצא מבית העלמין ומתקדמת לכיוון הקבר שלה.
"היי אמא " אני לוחשת מביטה בכיתוב מגדלנה מקרולטון
YOU ARE READING
חזרה לחיים
Actionהנקמה הינה מתוקה והשנאה לאדם שגרם לה לכול כך הרבה כאב גדולה היא חזרה מה הדברים אותם היא תעשה כדי לבצע את רצונה
