𝐖𝐨𝐫𝐥𝐝𝐬 𝐞𝐱𝐩𝐥𝐨𝐬𝐢𝐨𝐧

פרק2 כיכר גרימולד מספר 12

נ.מ פרסי

עליתי על בלאקג'ק שחיכה לי באורווה
'היי חבר' דיברתי איתו במחשבות
'יש לך סופגניות?' הוא שאל אותי ונאנחתי 'אין לי כרגע אבל אם תקח אותי לבית אני אביא לך' אמרתי לו והוא פרס כנפיים ועף לבית שלי
נכנסתי לבית "אמאא" קראתי ואמי סאלי באה מהמטבח וחיבקה אותי "פרסיי הרבה זמן לא באת לבקר" היא אמרה
"כן אני יודע מאוד התגעגעתי ואמא אני צריך לספר לך משהו" אמרתי
"מה קרה? אל תגיד לי ששוב שולחים אותך למסע חיפושים" היא אמרה לי
"לא אני רק הולך ללמוד בבית ספר לקוסמים" אמרתי והיא הייתה בהלם
"בית ספר לקוסמים?" היא שאלה והרימה גבה והייתה נראית כאילו היא מסתירה משהו והסברתי לה ואמרתי לה כל מה שהדמבמשהו הזה אמר לי
"פרסי אני צריכה לספר לך משהו"
"אוקיי אמא אבל מהר כי אני צריך לחזור למחנה"
"אוקיי" היא אמרה וסיפרה לי שהיא מכשפה והיא גם למדה בהוגוורטס
"באמת? מגניבב" אמרתי "איך שם? כיף?" שאלתי
"כיף שם לא יודעת אם יותר ממחנה החצוים כי לא הייתי שם אבל בהחלט נהניתי בהוגוורטס אולי דברים השתנו במהלך השנים אבל כיף שם" היא אמרה בחיוך ולפי דעתי נזכרה בדברים מהעבר כשהיא למדה שם
"או אוקיי אמא ואמא יש סופגניות?"
"כן בטח" היא אמרה והביאה לי כמה
"לבלאקג'ק נכון?" היא ניחשה "ותשמור על עצמך ולא להכנס לצרות" הוסיפה והנהנתי
"חכה רגע הן עכשיו יצאו מהתנור" היא אמרה וחזרה אלי עם שקית של העוגיות הטעימות שלה שאני אוהב כל כך שכמובן היו בצבע כחול. אני אוכל רק כחול. זה משהו שלי ושל אמא שלי
"תודה אמאא אני צריך ללכת עכשיו" אמרתי
"טוב יפה שלי תבטיח שתשמור על עצמך ותחזור בחגים" היא נתנה לי נשיקה בלחי ועליתי על בלאקג'ק נותן לו את הסופגניות שהיו כחולות והוא אכל
הגענו למחנה והוא הוריד אותי לחד הבית המרכזי ונכנסתי לשם עם השקית עוגיות ביד והתיק על כתפי
"הנה הוא הגיע" אבי אמר
"יופי שהגעת פרסי תלך עם דמבלדור" כירון ואמר והלכתי לדמבלדור הזה
הוא אמר לי להחזיק את ידו והחזקתי אותה
הוא העביר אותנו באיזשהי דרך שדמתה למעבר צללים של ניקו והרגשתי שבאלי להקיא אבל התאפקתי
"מה זה היה כרגע?? איך הגענו לכאן ואיפה אנחנו?" שאלתי
"זאת הייתה דרך מעבר של קוסמים. לומדים אותה בסוף שנה שישית וקוראים לה התעתקות והגענו לאיפה שאתה תגור בשבועיים הקרובים עד תחילת הלימודים"
(אני אתחיל בכך שהם יגורו בכיכר גרימולד ואז מסיבה כלשהית שאני לא אגיד איזה הם יעברו בשבוע האחרון לבית משפחת וויזלי)
"תחשוב על המשפט הזה" הוא אמר והביא לי פתק
היה כתוב כיכר גרימולד מספר 12 אבל בגלל הדיסלקציה שלי לקח לי זמן להבין את זה ובסוף הצלחתי וכשהרמתי את ראשי מהדף ראיתי בית צומח בין מספר 11 ל13 והייתי בהלם ודמבלדור כן הצלחתי סוף סוף לזכור את שמו בינתיים שרף את הפתק בעזרת השרביט כשהוא מלמל איזה לחש שלא שמעתי
"מגניב" לחשתי והלכתי אחרי דמבלדור לכיוון הבית.
נכנסתי אחריו והלכנו לחדר כלשהו והרבה פרצופים הסתכלו לכיווני
"אממ היי" וואו יכולות השיחה שלי פשוט וואו
"היי" חלקם ענו חלקם לא
"אני פרסאוס ג'קסון אבל תקראו לי פרסי" אמרתי וחייכתי "מי אתם?" שאלתי ודמבלדור הציג אותם
"זה עין הזעם מודי/אלאסטור מודי זה רמוס לופין זאת נימפדורה טונקס זאת גברת וויזל וזה מר וויזלי אלה התאומים פרד וג'ורג זה סיריוס בלאק זה סוורוס סנייפ זאת ג'יני זאת הרמיוני זה רון זה הארי.." דמבלדור הציג את כולם והנהנתי "איפה אני אשן?" שאלתי
"אתה תישן עם הארי ורון" הוא אמר
הארי ורון שאלו באותו זמן "אבל דמבלדור מי זה?"
ודמבלדור ענה להם "זה פרסי גיליתי לא מזמן שהוא קוסם מאוד חזק והוא יבוא להוגוורסט ובינתיים הוא יגור כאן אז תהיו נחמדים אליו ופרד וג'ורג בלי שטויות ואל תנסו לתת לו מהמתיחות שלכם" הוא אמר והם אמרו "בתמימות" "מי רצה לתת לו משהו כזה? כולה רצינו להביא לו שוקולד" הם אמרו והרמיוני אמרה "שלא תעיזו להביא לו את זה" והם נאנחו "טוב טוב" הם אמרו ביחד
הם הזכירו לי בצורה מפחידה את האחים שוד

~~~~~~~~
זה היה הפרק ה2
אני יודעת שהוא אולי יחשב קצת קצר אבל יש לי עומס אז אני מנסה כמה שיותר ולעלות בקצב סדיר😁❤ אני מקווה שתבינו ובהצלחה לכולם בלימודים(נכון שכבר התחילו הלימודים אבל עדיין בהצלחה)❤😇
ואני אשמח לתגובות, דעות והצבעות🥰😇
ואממ אני מקווה שתהנו ותאהבו את הפרק😁❤