Pretend To Be Somebody Else?.. | Taekook

פרק 1

על פניי הייתה הבעה נחרדת, ועיניי נפתחו לרווחה, החזקתי את הדף שמולי בחוזקה והיה לי קשה לזוז מהמקום. איך דבר כזה יכל לקרות?

'הצהרה מצערת: המלך והמלכה נהרגו בשיט לממלכה השכנה' הייתה הכותרת בגדול, וכותרת משנית מתחת האומרת 'צפוי לנסיך ג'ון ג'ונגקוק לעלות לשלטון' עמדתי על הקרקע בשמלה ארוכה בצבע תכלת כשבין רגליים האופניים שעצרתי לכמה רגעים בשל לקחת את הידיעות האחרונות שהילד חילק באמצע רחובות הממלכה מסקרנות. השיער שלי היה קצר יחסית בצבע חום ועל רגליי גולפים לבנים ארוכים ונעלי בובה שחורות.. הייתי מוזועזעת, תפסתי בדף, הנחתי את כפות רגליי על דוושות האופניים כדי להמשיך לנסוע, אוחזת בידיות עם הדף ביחד וממהרת להגיע לבייתי לספר את החדשות.

ידעתי שזה הוא אירוע שכל הממלכה הולכת לדבר עליו מהרגע הראשון, שלטון חדש עומד להגיע, אבל הנני, לא כל כך דואגת. הרי לשלטון אמור לעלות הנסיך ג'ונגקוק, הוא נסיך נחמד, נדיב ומצחיק. אני לא יודעת עד כמה הוא יהיה מלך טוב מבחינת השלטון, אבל אני כן רגועה מהעבודה שהוא לא יעז להביא רוע לממלכה הזאת או אפילו שם רע..

הגעתי במהירות הביתה, לבקתה קטנה לצד כמה מטרים מבתים אחרים כשסביבו היה שדה ירוק עם צמחיה ארוכה עד המותניים. הנחתי את האופניים נישענים על הבקתה וניכנסתי לבפנים לבית הרופף שניראה כאילו עוד שניה מתפרק. לא היו יותר מידי דברים בו, היה בו חדר אחד.. עם תנור קטן, 2 ארוניות ששם שכנו כל הדברים, ארון אחד, ומיטה אחת. ואם לומר את האמת, ניראלי שכבר אפשר לנחש, אנחנו לא עשירים וכן, אנחנו עניים. אני גרה עם אמא שלי מספר שנים טובות, כשעד לפניי מספר שנים גרתי ביחד עם אבא שלי, אבל הוא מת ממחלה.. אמא שלי חולה לא פחות..

"אמא, תסתכלי, שמעת על מה שקרה? המלך והמלכה נהרגו! כניראה שהנסיך ג'ונגקוק יעלה לשלטון" ניגשתי למיטה עליה שכבה אמי העייפה מחולשה, היא הייתה בוגרת אבל חלשה מידי לגיל 46. התיישבתי לצידה והראתי לאישה בבגדים המוזנחים את הנייר שבידיי, היא התחילה לקרוא את הכתוב מתחת לכותרת ואני רק המתנתי לתשובה מסויימת.

"כתוב פה שיהיה טקס הכתרה לנסיך.. ככה או אחרת הוא יעלה לשלטון אם הוא רוצה או לא.. וזה יערך בשבוע הבא. כדאי לנו ללכת לטקס" היא אמרה בקול מעט חלש והושיטה לי בחזרה את הנייר.

"בטוח..? אולי רק אני אלך? אמא את חולה את צריכה לנוח.." אמרתי בדאגה, "לא, אני חייבת להיות שם, אני חייבת לתת כבוד למלך החדש שלנו" היא אמרה.. נאנחתי קלילות והסתכלתי על הדף מספר שניות, עד ששמעתי את קולה ממשיך "תקחי כמה מטבעות מהקופסא, תבדקי אם יש שם מספיק כסף לתרופה וללחם.. אם אין, תלכי ותקני רק לחם".

"אוליי עדיף תרופה לך..?" השבתי באנחה קלילה, "אבא מת בגלל שלא היה לנו מספיק כסף לתרופות.. את רוצה למות?.." המשכתי ושאלתי אותה, "לא יקרתי.. אבל אם תקני תרופה על לחם, לא יהיה מה לאכול, ואם לא יהיה מה לאכול, ניהיה רעבות, ואם לא נאכל, נמות מרעב.. שנינו. את, רוצה למות?" היא שאלה אותי את אותה שאלה.. למה שבתגובה רק שתקתי ונתתי לה להבין, שהבנתי את מילותייה. לכן רק קמתי לקופסא הקטנה שהייתה בארונית, והוצאתי משם מספר מטבעות בודדות שאפילו חצי מהקופסא הקטנה לא התמלאה.