הארווי רידג'ביט תמיד התעניין בדרקונים, מאז שהוא קרא מאמר על צמצום מספר דרקוני ניב-צפע פרואני לפני השנה הראשונה שלו בהוגוורטס. הם היו גזע הדרקון היחיד שלא הצליחו לחקור בצורה מסודרת עדיין, בגלל היותם מסוכנים, למרות שהם מאוד קטנים. הניבים שלהם רעילים וכולם חשפו שאבעבועות דרקון הגיעו מהם, אז רוב הקוסמים לא רצו להתקרב אליהם. אחרי שהארווי סיים את הוגוורטס, הוא נסע לטייל בכל המדינות שיש בהן דרקונים.
זה לקח לו כמה שנים, הוא התחיל עם הדרקונים באירופה, עבר לסין וניו זילנד והתחנה האחרונה שלו הייתה פרו. הוא רצה לעשות הישג במחקר דרקונים. הוא רצה להיות משפיע בדיוק כמו קוואנג פו שגילה את השימוש של אבקה מהביצים של מכדרר-אש סיני. במשך חודשים הוא ישב וחיכה לניב-צפע פרואני שיאכל את העיזים שהוא שם כפיתיון כדי לתפוס אחד. מפעם לפעם הוא היה צריך ללכת לטרפוטו, העיירה הקסומה הקרובה ביותר, כדי לנוח ולהשיג פתיונות חדשים לדרקונים. הוא ידע שהוא במקום הנכון כי הוא מצא שרידים של קליפות ביצה כחולות.
אחרי כל כך הרבה פעמים שהוא נכשל, הוא החליט לנסות להשתמש בפרה במקום בעז. הארווי ישב חבוי בשיחים, מחכה שדרקון יבוא. חלפו כמה שעות, עד שהוא ראה את קשקשי הנחושת מתקרבים לפרה. סוף סוף, ניב-צפע פרואני תפס את הפיתיון שלו. הוא זרק במהירות חבל על הפה של הדרקון כך שהוא לא יורעל. הוא לקח את הטבעת המתכתית שהוא הביא איתו ועטף את הדרקון.
"אני לא הולך לפגוע בך." הארווי אמר לדרקון. "אני הולך לקרוא לך איזיס."
הארווי רידג'ביט אכן התפרסם, הוא היה הראשון שתפס ניב-צפע פרואני. בהמשך חייו, הוא ייסד את שמורת הדרקונים ברומניה. הוא הפך להיות הדרגונלוג הכי משפיע שהיה בעולם.
