הספר הזה הוא תהליך ארוך של שיפור שהתחיל מילדה עם לוח גרפי (שנקנה בשביל אנימציות בכלל), יותר מדי רעיונות ושום מושג מה היא עושה, והפך למשהו שאני די גאה בו. אני בטוחה שיש לי עוד מקום לשיפור - אף אחד מהציורים בספר לא מושלם או אפילו נהדר, אבל הם הביאו לי...
היי לכם! אז רגע לפני שאני אכניס כאן את הציור הראשון, למי מכם שכבר ראה אותו ומוזר לו שהספר נעלם - וואטפד הסירו אותו אחרי פרק אחד בגלל שביחד עם הציור הזה הופיע ציור שהם החשיבו לאובדני, (מצטערת וואטפד. מצטערת עולם.) ולכן החלטתי לפתוח את הספר מחדש והפעם להיזהר עם התוכן שאני מעלה.
בגלל שאנחנו כבר מדברים על הנושא, אני ממש ממליצה לכם לקרוא את החוקים של וואטפד כדי שלא יקרה לכם משהו מביך בסגנון הזה, אני מדגישה שאחת הסיבות שאני מתכוונת להיזהר יותר היא ששמעתי שוואטפד מתייחסים בחומרה למי שעבר על החוקים יותר מפעם אחת, משתמש מאוד פופולרי בוואטפד ישראל נמחק בגלל זה.
אני מצרפת בתגובת אין ליין לשורה הזאת קישור לחוקים של וואטפד שתורגמו באדיבות angie_s.
תודה שהקשבתם לחפירות האלה, ועכשיו נעבור לציור!
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אז הנה הציור הנחמד, הזוי, וחצי אופטימי חצי אפל הזה. לקח לי לצייר אותו יותר זמן מהרגיל בגלל המפרק התחתן של האגודל - זה היה ממש קשה. העניין הוא שאני החכמה ידעה להשתדל לא לחרוט את הקווים הראשוניים כמו שאני בדרך כלל עושה, אז... טוב, לא רואים שאריות, והמחיקות נראות פשוט כמו הצללה פשוטה פלוס.
בגלל שזה הפרק הראשון, הנה לכם היסטוריית ציורי הידיים שלי...
הפעם הראשונה שציירתי ציור כזה הייתה לפני כמה שנים בשיעור אומנות. היינו צריכות לבחור פרח אחד מתוך שלושה שהמורה ציירה על הלוח, (זה היה מאוד פשוט וקליל, אם יורשה לי. לא מאוד משקיעים בשיעורי אומנות במדינה שלנו) ולצייר אותו. איך שבא לנו, איפה שבא לנו, לצבוע איך שאנחנו רוצות וכדומה.
אני החלטתי לצייר זר פרחים שכנראה היו אמורים להיות נרקיסים, ובשביל שיהיה מעניין יותר החלטתי לעשות שתהיה יד שמחזיקה את הזר ההוא. התנוחה של היד הייתה די מסובכת, אחת שאני מתעצלת לעשות אפילו היום, אבל עשיתי אותה בהצלחה יתרה, והיא שמורה לי בארון עד היום וכל זה. לא, לא מסגרתי אותה, וזה בגלל ש:
א. אני שונאת לעשות דברים כאלה.
ב. בשלב מאוחר יותר החלטתי להוסיף רקע כדי שזה לא יהיה ציור מת, אבל הרקע לא ממש שיפר את העניין וגם לא היה ממש רקע אלא כמה חפצים מוזרים.
בכל אופן, מאז הסגנון שלי לא השתנה, לא השתפרתי וגם לא נהייתי גרועה יותר. העניין הוא כזה: באותו זמן הייתי תמימה והנחתי שאני גאון אומנותי, אבל בשלב מסויים נהייתי כזה: חמודה, יש לך עין לזה. זה מהמם, אבל זה מהמם בשביל בחורה שלא טרחה ללמוד אומנות באופן מקצועי.
בזמן האחרון התחלתי לצייר קצת יותר ידיים, והיום אני כזאת: את גאון אומנותי שלא טרחה ללמוד אומנות באופן מקצועי, אז לכי ותלמדי את זה כבר, לעזאזל!
עדיין לא למדתי אומנות. מה אני אגיד, אני בזבוז של ממש.
