פרק 4

750 35 5
                                    

העייייי.

תודה על הצפיות והתגובות על הסיפור, אני ממש מעריכה את זה💓

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

נ.מ- הארי

בבוקר שהתעוררתי, ראיתי שהצאצאים של וולדמורט עדיין ישנים. פרסי התפתל ומלמל כל מיני דברים שלא שמעתי. כנראה הוא סובל מסיוטים.

רציתי לנסות להעיר את רון.

"רון." לחשתי. הוא לא זז אפילו.

"רון." הפעם טלטלתי את הכתף שלו.

"מה? הארי! למה הערת אותי." מלמל רון בעצבנות

"מצטער, אני צריך שתעזור לי לבדוק עם יש עליהם את האות האפל." אמרתי.

רון פיהק קצת ואז קם ואמר "בסדר."

משכתי קצת את השרוול של פרסי וראיתי קעקוע עם מין קלשון כזה מוזר.

גם על היד של פרנק וג'ייסון היה קעקוע דומה.

לכל השאר לא היה.

"מה זה הסמלים האלה?" שאלתי את רון.

"מוזר.." אמר רון.

הנהנתי. "אתה חושב שהם אוכלי מוות?" שאלתי.

"אני לא יודע, אבל צריך להיזהר איתם."

הנהנתי.

בדיוק אז פרסי התעורר.

"מה אתם עושים ליד המיטה שלי?" שאל בחשדנות.

"אה.. בדיוק באנו להעיר אותך, צריך להתארגן." שיקרתי.

"אוקיי." אמר פרסי.

הוא יצא מהחדר, כנראה לשירותים.

אחרי שהתארגנו, גברת ויזלי אמרה שנלך לסמטת דיאגון כדי לקנות לחדשים ציוד להוגוורטס.

"איך נגיע לשם?" שאלה פייפר.

"אבקת פלו." ענתה גברת ויזלי.

"אבקת מה?" שאל ליאו.

"אה, אתם לא יודעים." אמרה גברת ויזלי.

בזמן שגברת ויזלי הסבירה להם לקחתי אבקה, זרקתי לאש וצעקתי "סמטת דיאגון."

אחרי שהגעתי, ראיתי שכולם מגיעים.

התחלנו ללכת לכיוון הבנק.

ליד קיר הבנק עמד איש בעל עיניים ירוקות ים כמו של פרסי, שיער שחור, חולצת הוואי ומכנסי ברמודה.

פרסי נראה כיאלו הוא מזהה אותו.

הוא התקדם לעברו במהירות, חיבק אותו ואז שאל משהו בשפה לא מוכרת.

הוא עבר לאנגלית. "אלה הארי, הרמיוני, רון, ג'יני, פרד, ג'ורג, אדון ויזלי וגברת ויזלי." אמר.

האיש חייך. "שלום אני פוסידון, אבא של פרסי."

מה?? זה אבא שלו?? הוא נראה כל כך... נחמד?

"מה אבא שלך עושה כאן?" שאל רון.

"פרסי שכח להביא כסף." ענה פוסידון במקומו.

נכנסנו לבנק והגובלינים נראו נרגשים מנוכוחותו של פוסידון.

"שלום לך, הלורד פוסידון, במה אוכל לעזור לך?" שאל גובלין אחד.

"אני צריך למשוך כסף מהכספת שלי," אמר.

"כמובן, בואו אחרי." אמר הגובלין.

"אתם לא באים." אמר לנו.

אחרי שהם יצאו אבא של פרסי לא היה איתם.

"איפה אבא שלך?" שאלתי אותו.

"אה..." הוא נראה כאילו הוא לא יודע מה לומר.

"הוא היה צריך לסדר משהו בפנים." ענתה אנבת' במקומו.

"אוקיי..." אמרתי בספקנות.


^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

אל תשכחו להצביע לסיפור✨

ויאי, כמעט 400 מילים.



פרסי ג'קסון והארי פוטרWhere stories live. Discover now