נ.מ- הארי
לפני שהספקנו לומר משהו וולדמורט ועוד צבא ענקי של אוכלי מים התפרץ לחדר.
"רגע," לחשתי להרמיוני כשהם התקדמו לעברנו. "אי אפשר להתעתק להוגוורטס. איך...?"
וולדמורט כבר היה קרוב וקטעתי את עצמי.
היינו בערך 20 תלמידים, ולא ידעתי אם נוכל לנצח אותו.
אוכל מוות ירה עלי כישוף והתחמקתי ממנו, שלפתי את השרביט שלי וכיוונתי אליו את השרביט שלי. "שתק!" (ה.כ- אהאה, אתם רואים? למדתי קצת לחשים. סתם, נראה לכם? בדקתי בגוגל<:)
אוכל המוות פער את פיו ונפל על הרצפה, הוא איבד את ההכרה.
ראיתי את הרמיוני נלחמת עם אוכל מוות שעמד ליד וולדמורט, ואת פרסי ואנבת' נלחמים ביחד נגד ארבעה אוכלי מוות, בחרב, משום מה.
ראיתי את וולדמורט מכוון את השרביט שלו אל אנבת'. "אימפריו!" (ה.כ- #גוגל_מיי_לייפ).
אנבת' התחמקה אחורה בשנייה האחרונה והלחש פגע ברון, שעמד מאחורי פרסי.
לשנייה רון נראה בסדר, אבל אז העיניים שלו נהייו מזוגגות. הוא כיוון את השרביט שלו אל הרמיוני.
"וולדמורט שולט ברון!" צעקתי לשאר.
נ.מ- הייזל
"וולדמורט שולט ברון!" שמעתי את הארי צועק מאחורי.
שלפתי את החרב שלי ושרקתי במשרוקית שליאו הכין.
אריון הופיע תוך חצי דקה.
"אריון," ליטפתי את ראשו. "אתה יכול לעזור לנו? אתה יכול לטפל באוכלי המוות האלה, נכון?"
אריון צהל ולא הייתי בטוחה שהוא מבין אותי, אבל אז הוא החל לדהור לעבר אוכלי המוות, והפיל אותם על הרצפה אחד אחד.
עכשיו רק וולדמורט נותר.
נ.מ- ג'ייסון
נותרנו כולנו מול וולדמורט, והרמיוני פנתה אלינו.
"תקשיבו, כולנו נכוון אל וולדמורט את השרביט שלנו באותו הזמן. אני אגיד לכם באיזה לחש להשתמש." הרמיוני אמרה.
הנהנתי והוצאתי את השרביט שלי, עד עכשיו השתמשתי בחרב.
הרמיוני לחשה לנו את הלחש והתקדמנו לוולדמורט.
"שלוש... שתיים... אחת..."
"אבדה קדברה!"
וולדמורט נפל על הרצפה והשתנק.
וויל התקרב אליו מעט.
"הוא מת!" הוא קבע.
נ.מ- רון
אני לא מאמין! ניצחנו את וולדמורט!
חזרנו להוגוורטס ודיווחנו לדמבלדור על מה שקרה.
מאוחר יותר, בארוחת הערב דמבלדור עמד לשאת דברים.
"אנחנו מודים לכם, הארי, הרמיוני, רון, פרסי, אנבת', ג'ייסון, פייפר, פרנק, הייזל, קליפסו, ליאו, ניקו, ריינה ו-וויל, על שהצלתם את הוגוורטס והבסתם את וולדמורט, אפילו שאתם קרובי משפחה שלו..."
נ.מ- פרסי
אני ואנבת' ישבנו ליד האגם, מחובקים.
"מוח אצה, עכשיו נוכל להגיד שהצלנו את העולם שלוש פעמים." היא אמרה לי.
"כן, חכמולוגית," נישקתי אותה.
ישבנו שם, וצפינו במים, עד שאנבת' דחפה אותי למים.
"את יודעת שאני בן פוסידון, כן?" עליתי מעל לפני המים.
"ברור, מוח אצה."
זאת הייתה נשיקה תת ימית מתוקה, כמעט כמו הראשונה שלנו.
נ.מ- כללי
החצויים סיימו את השנה שלהם בהוגוורטס ואז חזרו למחנה החצויים, הם חברים טובים של הקוסמים עד היום.
והם חיו באושר ועושר עד עצם היום, בלה בלה בלההה.
בכל אופן, הפאנפיק נגמר.
בעיייייייייייייייי.
אז כן, תודה רבה לכל הקוראים, 6.6k קריאות! וואו!
מקווה שנהנתם מהקריאה.
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!
ביייייייי.
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון והארי פוטר
Adventureבעיקרון העלתי את זה ב2020-2021 אבל אז עכשיו נזכרתי שעשיתי אותם פרטיים והיה לזה יחסית הרבה צפיות אז החלטתי להחזיר את זה אבל זה ממש קרינג׳ אז תהנו❤️ -הושלם- השבעה, סולאנג'לו, קליפסו ורארא מגלים על עולם הקוסמים ויוצאים ללמוד בהווגורטס. הפאנפיק הזה ככ ח...
