עכשיו רק נשאר לי לגרום למותו של הארי פוטר

438 20 1
                                    

נ.מ. פרסי

עכשיו רק נשאר לי לגרום למותו של הארי פוטר

יום וחצי קודם:

היום הזה התחיל כמו כל יום רגיל בחיים שלי, חבל שהוא נגמר בתור היום הכי רע שהיה לי.

קמתי בבוקר כרגיל בעשר ואחרי שסיימתי להתארגן הלכתי לביתן אתנה כדי לפגוש את אנבת' אבל לפני שהספקתי להגיע לשם ראיתי את מלקולם, אח של אנבת' רץ אלי.

"פרסי, אתה יודע איפה אנבת'?" הוא שאל אותי ואני התחלתי לחשוש

"היא לא בביתן?"

"לא ברור שלא, אם היא הייתה בביתן לא הייתי שואל אותך.

יש לך רעיון איפה היא עוד יכולה להיות?"

"לא אנחנו חייבים לחפש אותה" אמרתי והתחלתי להילחץ, הייתה לי הרגשה שאנחנו לא נמצא אותם אבל לא הייתי מוכן לוותר.

10 בלילה

אי לא יודע מה לעשות, כל היום חיפשתי בכל הסביבה ולא מצאתי ואפילו האיריס נט לא מצליח למצוא אותה.

אפילו אתנה לא ידעה איפה היא כששאלתי אותה.

אם הייתה לי אפשרות לא הייתי הולך אפילו לישון אבל רייצ'ל אמרה לי שבחלום אני אגלה עוד ידע אז הסכמתי.

בחלום ראיתי מישהו חיוור ובלי אף שאמר לי להיות מחר ב1 בצהריים בדיוק בתחנת אוטובוס שנמצאת קילומטר מהמחנה לבד ואם לא אז הוא יהרוג את אנבת'.

קמתי בבוקר והחלטתי לא לגלות על החלום שלי לא לרייצ'ל ולא לכירון כדי שהם לא ינסו לעצור אותי כי ידעתי שאם אני אגיע לשם כנראה שזה לא יגמר טוב אבל זה היה הסיכוי היחיד שלי.

כשרייצ'ל שאלה אותי על מה חלמתי אמרתי לה שלא חלמתי על שום דבר שהיה קשור לזה אבל לא נראה לי שהיא מאמינה לי, אני מפחד שהיא תנסה לעקוב אחרי לבד או עם עוד מישהו.

כדי למנוע מרייצ'ל לעקוב אחרי יצאתי מהמחנה באחד עשרה וכשיצאתי מהמחנה מיד הסתובבתי וראיתי את רייצ'ל מנסה להתחבא מאחורי הדרקון.

הלכתי הביתה והסתובבתי בעיר עד לשתים עשרה וחצי כדי לנער ממני את רייצ'ל ואחרי שהייתי בטוח שהיא לא אחרי הלכתי לתחנת האוטובוס וחיכיתי שלוש דקות עד שראיתי שתי אנשים עם גלימות.

"בוא איתנו" הם אמרו לי "אם אתה לא רוצה שחברה שלך תמות"

אז הלכתי איתם בערך מאה מטר

"תחזיק את היד שלי" אחד מהם סינן לי וברגע שהחזקתי אותה מיד נעלמנו והופעתי בסוג של אחוזה מוזרה.

הם הובילו אותי למרתף שבו ראיתי את המישהו החיוור שראיתי בחלום והוא סימן לשתי האנשים והם הלכו. הוא שלף מקל עץ מוזר כיוון אותו על הדלת והיא נסגרה בקל חבטה.

"שלום" הוא אמר לי "אני הלורד וולדמורט.

אני אסביר לך את המצב שבו אתה נמצא.

החברה שלך נמצאת אצלי וכדי לקבל אותה בחזרה אתה תצטרך לעשות בדיוק מה שאני אומר לך.

אתה קוסם, יש השנה חילופי תלמידים בין הבית ספר בארצות הברית לאנגליה, אנחנו הצלחנו לגרום לזה שכולם יחשבו שאתה לומד בארצות הברית ושאתה התלמיד שיוחלף ולכן יגיעו אליך עוד שבוע כמה אנשים  שיסבירו לך על הכל, זה השרביט שלך" הוא זרק אלי מקל עץ.

"אתה צריך להתקרב להארי פוטר מספיק כדי שתגרום לו לשים את זה" הוא זרק עלי צמיד והמשיך " ולא להוריד את זה אף פעם, אפילו לא כשהוא ישן.

בעזרת הצמיד אני אהרוג אותו וברגע שהוא ימות אני אתן לך את החברה שלך.

אבל לפני שתביא לו את הצמיד יש לך עוד משימה, למנהל של הבית ספר הזה קוראים אלבוס דמבלדור, גם הוא חייב למות.

מיותר לציין שאם אתה תנסה למצוא את החברה שלך או שתעשה משהו אחר ממה שאמרתי לך לעשות או אפילו אם הם יחשדו בך ואתה לא תצליח במשימה החברה שלך תמות.

א אתה תצטרך לדבר אלי או שאני אדבר איתך זה יהיה דרך האיריס נט ללורד וולדמורט.

עכשיו לך" הוא גמר להגיד ואז הוא הצביע עלי במקל העץ שלו ואני נעלמתי והופעתי שוב בתחנת האוטובוס.

התחלתי ללכת למחנה ובדרך חשבתי על מה שהוא אמר לי, אמנם לא כל כך רציתי לגרום למוות של שתי אנשים ועוד כאלה שאני בטוח שהם לא הרשעים בסיפור הזה אבל בשביל להציל את אנבת' אני אעשה הכל.

עכשיו רק נשאר לי לגרום למותו של הארי פוטר...

פרסי והארי - אויבים מושבעים?Where stories live. Discover now