נ.מ. מייבל הלכתי ברחוב וניסיתי להבין איך מה שפורד אמר לי יכול להיות אמיתי. כאילו, כן, דיפר התנהג קצת מוזר מאז שהבסנו את ביל אבל חשבתי שזה בטח רק בגלל מה שעברנו. כי אף אחד מאיתנו לא נשאר אותו דבר מאז ה- "היי" אמר מישהו מאחורי והקפיץ אותי הסתובבתי במהירות וראיתי שזה רק ג'ייק "אה, היי, הבהלת אותי" עניתי לו. ג'ייק הוא ידיד שלי, פגשתי אותו אחרי שניצחנו את ביל. וגיליתי שגם הוא ממש אוהב ליצור דברים כמוני ומאז אנחנו נפגשים כמעט כל יום ויוצרים דברים. "אז, מה נעשה היום?" הוא שאל אותי "אין לי מושג עדיין בוא נלך לחנות ונחפש דברים אקראיים ואולי יהיה לנו רעיון" עניתי לו "אוקיי" אמר. בדרך אל החנות עלה לי רעיון "תגיד ג'ייק, מתי בפעם האחרונה דיברת עם דיפר?" שאלתי בכאילו אגביות. "מה? הממ... לא'דע לפני יומיים?" הוא ענה לא מרוכז בכלל. "ו.. הוא התנהג מוזר בזמן האחרון?" שאלתי בעניין "אממ..." הוא קימט את מצחו "הוא כבר לא אוהב ללכת ליער ונלחץ ממש כשיש יללות זאבים. למה?" הוא שאל אותי "אה, סתם, פשוט אני חושבת על לעשות איתו כמה דברים ו.. אה, אגב איך הולכת היצירה הגדולה שלך?" ניסיתי להתחמק "בסדר, אבל את לא מבינה מה בן הדוד שלי השיג בשבילנו" אמר ותוך כדי הוציא מהתיק שלו שני כרטיסים כחולים בקצוות וכל השאר סגול "כרטיסים ל'עולם הקרח'?" שאלתי בהתלהבות "יאפ, להיום! בואי נצא כבר" אמר לי ג'ייק "טוב טוב, רק תן לי להתארגן" החזרתי לו בשמחה
)*(
"אממ... מייבל, יש משהו שרציתי לשאול אותך כבר כמה זמן" אמר לי ג'ייק אחרי שהחלקנו על הקרח "ממ.. כן?" שאלתי לא מרוכזת כל כך "את תרצי ליהיות החברה שלי?" שאל בתקווה "אתה רציני?" שאלתי בתדהמה "כן" אמר רק מילה אחת "ברור שאני רוצה!" התנפלתי עליו וחיבקתי אותו. הסתובבנו אחרי זה עוד קצת זמן ביחד עד שהייתי צריכה ללכת. חזרתי לבקתת המסתורין שמחה ומזמזמת לעצמי. "אתם לא תאמינו מה קרה היום!" התפרצתי לבקתה שמחה כולי ורק אז שמתי לב שאין אף אחד בקומה למטה. עליתי למעלה בעקבות הרעשים ששמעתי משם ונכנסתי לחדר שלי ושל דיפר וראיתי את כולם מתגודדים סביב דיפר. נדחפתי דרכם וראיתי את דיפר פצוע ומדמם מעשרות מקומות שונים. "דיפר, מה קרה לך?" שאלתי בזעזוע "אה, את תדאגי מייבל אני אהיה בסדר סתם היתה לי תגרה קטנה" ענה לי דיפר בקול מרגיע. התרחקתי ממנו והלכתי לפורד "מה הסיכוי שלו לשרוד?" שאלתי את פורד בלחש, חצי בוכה "אם הוא היה כל אדם אחר הוא היה כבר מת בשלב הזה אבל איכשהו הוא עמיד יותר" אמר פורד בהדגשה "מייבל, את חייבת להחליט מהר לגבי מה שאמרתי לך אחרת כנראה העולם יחרב" הוסיף בלחישה אפילו חלשה יותר מהקודמת. "אני לא יודעת, לא מתאים לדיפר להיות כזה" עניתי בהיסוס "כן אבל יכול להיות שעד שתחליט-" התחיל פורד להגיד אבל בדיוק אז דיפר נאנק בכאב "דיפר!" רצתי אליו "אתה בסדר?" קראתי בדאגה "כן, ברור אני אהיה בסדר" אמר והשתעל דם "פורד, תעשה משהו!" קראתי "בסדר בסדר, אמר פורד וניסה להתקרב לדיפר כדי לתת לו תרופות ולסגור פצעים אבל כשהיה כמה צעדים מדיפר שמענו נהמה כולנו הסתובבנו אחורה והיה שם את הזאב הגדול ביותר שראיתי אי פעם
אזז... היי אנשים! כן, אני פה בעוד פרק וסליחה שלא העיליתי כבר הרבה זמן פשוט היה לי מחסום כתיבה אבל ניסיתי הכי מהר שאני יכולה אז הנה הוא! מקווה שתוהבו
YOU ARE READING
גרוויטי פולס-יללת הזאב
Fantasyמייבל מנסה להבין מה קרה לדיפר מאז שניצחו את ביל דיפר ניהיה מרוחק יותר ויותר ויוצא יותר יויותר פעמים ליער עד שפעם אחת מייבל התעוררה בלילה ושמעה את דיפר יוצא החוצה היא החליטה שזהוא ודי למסתוריות הזאת והחליטה לעקוב אחריו הם הגיעו לקרחת יער ומה שמייבל ר...
