אם זה לא מעניין אותכם אתם יכולים לא לקורא את זה
אני יודעת שאמרתי לחברות שלי שיש לי קראש או שהיה לי קראש אבל באמת בחיים לא הייה לי קראש ,אני אמרתי את זה בגלל שהתביישתי, שקיוויתי שיהיה לי ,שקיוותי שאני יוכל לעזור, לדבר איתם על הקראשים שלהן אבל לא הבנתי בזה כלום ,לא יכולתי לעזור להם בכלום ,לא ידעתי איך לעזור להם אז אני מבקשת סליחה ,אני לא יודעת מה לעשות
יש לי עוד משהו להגיד זה דווקא לא ספיציפי למישהו אבל רציתי לחלוק את זה
אני בכיתה ט' עכשיו וזה אומר שעברתי בית ספר ,בבית ספר הקודם היו לי שני חברות ממש טובות-היינו שלישיה למשך יותר 6 שנים אבל שנה שעברה הבנתי שאני כבר לא מרגישה אותו דבר ,אני כן אהבתי אותם אבל הרגשתי שהדרכים שלנו משתנות, ניסיתי לרמוז להן, נתתי להם את השנה האחרונה שהם רצו שתהיה להם-שנה של סיום ,אבל אחרי סיום הלימודים הם עדיין לא הבינו שאני מנסה להראות להן שאני כבר לא מרגישה אותו דבר, הם חשבו שאנחנו נשארות אותו דבר
אחרי חודש וחצי שלחתי לאחת מהם קישור לסרטון שנקרא "מתי זה הזמן לעזוב חבר טוב" ואחרי הקישור שלחתי הודעה שבה כתוב " מצתערת אבל אני חייבת שתביני אותי "אחרי ששלחתי את ההודעה הזאת התחלתי לבכות כמו משוגעת ולא ידעתי מה לעשות
אחרי כמה דקות ראיתי שהיא ראתה את ההודעה אבל בגלל שיש לה חסימה על הטלפון הקישור לא נפתח והיא לא הבינה את ההודעה ששלחתי ולא היה לי מושג מה לעשות-אחרי שכל כך הרבה זמן ניסיתי לגרום לה להבין היא עדיין לא הצליחה להבין ואני לא יודעת איך להסביר להם שפשוט אני לא מרגישה אותו דבר שהרגשתי פעם
אחרי כל הבלאגן הזה הסתדרתי לבית ספר חדש עם בנות חדשות ודברים חדשים אבל אחרי (כמה זמן זה?) חודשיים וחצי אני מרגישה לבד, יש לי עדיין חברות רגילות ויש לי חברות חדשות אבל חסר לי הקטע של חברה טובה אני מרגישה לבד ,ממש לבד ואני לא יודעת מה ימלא את זה ,אני לא יודעת אם יש משהו שימלא את זה
אם קראתם את זה תודה ,תודה שקראתם את זה אני ממש מודה שהיה לכם את הזמן לקרוא את זה.
אם לא קראתם את כל זה ,אני מבינה אותכם גם אני לא אוהבת לקרוא את החפירות של הסופרים שמדברים על זה שנפרדה מהם חברה שלהם או שהם עברו דירה וכל זה
בכל מקרה הרבה אהבה מרייני החתולה הסתומה
ביי-ביי
YOU ARE READING
טימטום של 2 בלילה
Randomהכותרת בערך מסכמת הכול (די עזבתי את הספר אבל אני עדיין בפאנדומים וכזה אז לא לדאוג)
