המשכתי לסנן את בראד יום יומיים שבוע חודש התנהגתי רגיל כל יום נסעתי באוטובוס כל יום ראיתי אותו שם כל יום ירדתי במכולת כל יום הוא הציע לי אש כל יום לא דיברנו יותר יותר מזה אפילו לפעמים לא דיברנו אבל המבטים האלה.. הוא תמיד הסתכל עליי בול מאותה נקודה באוטובוס הוא אף פעם לא שינה את מקומו לא משנה כמה אנשים היו הוא תמיד עמד בנקודת תצפית מושלמת על המושב שלי תהיתי למה הוא עומד שם תמיד למה הוא לא מדבר למה הוא לא מציג את עצמו האם הוא מרגיש משהו ג׳סיקה תסתמי כבר למה שירגיש משהו אלייך הוא נראה זיין וסטוציונר כזה ש100 בנות מתחנפות ונמרחות עליו מידי יום
לא הבנתי למה תמיד הוא היה על האוטובוס כאילו שחיכה לי
בנתיים החיים די היו משעממים שגרה לא התחברתי לאף אחד זה לא שלא רציתי זה לא שלא ניסו להתקרב אליי אלא שפשוט לא מצאתי מישהי שבאמת תהיה חברה שליאמיצית כזאת
בנתיים תקופת החורף התקרבה נהיה קריר קמתי בבוקר לבשתי גופיה רגילה ג׳ינס מעל מין סוודר סריג כזה כובע גרב והואנס השחור החלטתי שאם זה לא מתקדם לשום מקום לנסוע באוטו שלי בפעם הראשונה
נכנסתי לחנייה הענקית הוצאתי את המפתחות מהתא הקטן ליד ההגה נכנסתי לאוטו שמתי מוסיקה באוזניות שזה הדבר הכי טוב שאמא שלי יכלה לקנות לי
נסעתי ליד התחנה הוא עמד שם הוא הסתכל ושיט יופי דווקא עכשיו רמזור אדום מול התחנה יופי הוא התקרב לאוטו ונכנס בלי לשאול התיישב במושב הקדמי ואמר הקול הגברי שלו אפשר טרמפ?
הסתכלתי עליו בפליאה
ועניתי למה אתה שואל במילא כבר נכנסתה
ג׳ו הוא אמר
מה?
ג׳ו קוראים לי ג׳ו
הא ממש חושב שאתה איזה ג׳ימס בונד גיחכתי
למה את כל יום באוטובוס אם יש לך אוטו? ועוד אוטו כזה
חייך את החצי חיוך המתוק שלו
בשבילך עזרתי אומץ
הוא הסתכל לי ישר בעיניים עם המבט החודר ואמר
YOU ARE READING
האוטובוס
Dla nastolatkówג׳סיקה בראון היא ילדה יפה וחכמה ובמיוחד עם הערכה עצמית נמוכה יום אחד היא עולה לאוטובוס ומשם הכל מתגלגל לדברים שאף היא לא תיארה לעצמה שתעשה מבוסס על סיפור חצי אמיתי מקווה שתהנו ומצפה לביקורות גם לא להכי טובות
