אל תלך לי

פרק 5

"דולב.." צילמתי כשהוא הכניס אותי למיטה והוריד לי את הנעליים "ממ" מלמל "למה הרבצת לו?" "כי הוא היה מגעיל אלייך" הוא אמר והתחיל להוריד לי את האיפור "לא היית חייב להרביץ לו" "רציתי שיבין שזה לא בסדר, טוב, את בסדר?" שאל וקם "כן, אני לא צריכה להקיא יותר זה בסדר" אמרתי והתחפרתי במיטה "יופי, תרגישי טוב" אמר ונתן לי נשיקה על המצח, אחרי כמה דקות הוא כבר לא היה פה.

"בוקר טוב יפה" "אמא" אמרתי מופתעת ובהאנג אובר רציני "מה את עושה פה?" שאלתי אותה ולקחתי כדור מהארון "אני עכשיו יוצאת התבטלה לי פגישה" היא אמרה מכינה לה קפה לדרך "אה הבנתי" "אוהבת אותך" היא אמרה, נתנה לי נשיקה על הלחי ויצאה. הטלפון שלי התחיל לרטוט כמו משוגע מרוב הודעות, פתחתי אותן והן היו מסול ואפק בקבוצה

אפק: בוקר טוב מתוקות, איך ההאנג אובר של כולן?

סול: אפק אני אזיין אותך טוב? באתי למות

אפק: חחח נראה לי גפן מתה אחרי שהיא הלכה אתמול עם דולב הביתה

סול: הופהה

אני: מה מה מה, א. ההאנג אובר שלי ולמה גבולות, ב. מה דולב?

אפק: את לא זוכרת?

אני: אם הייתי זוכרת לא היילי שואלת נכון?!

אפק: טוב טוב אל תתעצבני, סול אני בא לקחת אותך ואנחנו באים אלייך סול תתארגני

"זה כזה מצחיק שאת לא זוכרת" אפק אמר וצחק "לא אפק זה לא מצחיק תספרו לי כבר!" אמרתי מתוסכלת, יושבת על הספה בסלון בזמן שאפשר עומד וסול מכינה קפה להאנגאובר שלה "אוקיי אוקיי" אפק התחיל להגיד והתיישב לידי "את היית שיכורה ממש ואז דולב בא..." ואפק סיפר לי את כל הסיפור "הוא דפוק?!" התעצבנתי "מי מהם?" סול שאלה "שניהם!" אמרתי "מה דולב חושב לעצמו שאני שלו? מי הוא בכלל? ומה ההוא חושב לעצמו?! חתיכת בשר? אני?" "את יודעת שזה לא נכון מאמא" סול אמרה "אוף אוף אין לי כוח, אני אחכה לראשון ואני אדבר עם דולב "

"דולב דולב דולב " הגיע יום ראשון, ואמרתי לעצמי שאני חייבת לדבר איתו "מה קורה? עבר לך ההאנג אובר?" אמר וצחק "קורע, תקשיב, מה קרה לפני שהלכנו משם?" "מה זה משם?" שאל ולקח שאכטה מהסיגריה "מהבית של אפק נו מהמסיבה" "אה באנו ללכת ואז הילד הזה מי"א 6 נראה לי.. לא יודע, התחיל לדבר אלייך כמו איזה זין אז השארתי לו מזכרת על לחי ימין והלכנו" "אוקיי.. ומה אמרת כשיצאנו?" שאלתי מנסה לסחוט את זה ממני, כי אין מצב שאפק וסול לא סיפרו את האמת "מה אמרתי?" "טוב דולב די, אתה צועקת "אתה תפסיק להזיל עליה ריב כי היא שלי" נכון או לא?" "כן, מה הבעיה?" הוא שאל בחוסר עירנות והבנה בכלל "כי אני לא שלך" אמרתי לו "מה זאת אומרת" הוא ממש לא הבין והייתי השוק "דולב יצאנו לדייט, אנחנו לא ביחד, וגם אם היינו ביחד לא הייתי שלך" אמרתי לו "וואי גפן.. אני מצטער כנראה שהבנתי משהו אחר כי היה ממש כיף בדייט וכשנכנסנו לבית של אפק הוא אמר "הנה הזוג המאושר"" הוא אמר מבוהל כזה, כאילו הורדתי לו מהאגו "היה ממש כיף בדייט אבל זה לא הופך אותנו לזוג.. ואפק היה שיכור הוא לא ידע מה הוא מדבר" אמרתי וראיתי שסול מתקשרת אליי "טוב אני חייבת לזוז לכיתה, נדבר" חייכתי אליו

"מה קורה?" ראיתי את סול ואפק מחוץ לכיתה "דיברת עם דולב?" אפק שאל "כן, אני אספר לכם בשיעור"

"טוב תקשיבי" אמרתי לסול שישבנו אצלי אחרי הלימודים "אני... כאילו כבר לא.." גמגמתי "טוב דברי כבר" היא אמרה בפה מלא בקוסקוס "אין לי כבר רגשות לאפק" אמרתי "הללויה!" "כן" אמרתי וצחקתי "ומה עם דולב?" היא שאלה "נראה לך? ההיה כיף והכל אבל אני לא ממש רוצה" "למה לא אבל? הוא חמוד, חתיך" "זה פשוט לא זה, היה כיף אבל לא יותר מזה" הסברתי "הבנתי אותך"