פרק 3

368 35 7
                                    

אמא פתחה את הדלת, נבהלת קלות ממני ומאבא.

היד של אבא עדיין על הזרוע שלי, היא בוחנת אותה ואת הפנים שלי.
״מה קרה?״ היא עטפה אותי בחיבוק.

״הילדה שלך פרוצה״ הוא עזב את ידי, ״שמעון״ היא פתחה את עיניה.

״את יודעת שהילדה שלך בלילות מסתובבת ונוגעת בגבר חילוני? מה יגידו עלינו? השם ישמור!״ הוא קרא עצבני.

״אני לא״
״אתה לא יודע על מה אתה מדבר״ הוספתי פגועה.

״אלרואי זה נכון?״ היא הסתכלה לי בעיניים, ״כן אבל אנחנו רק מדברים, היה לי קשה אחרי שאביאל עזב והוא עזר לי, אתם יודעים כמה הייתי קרובה לאביאל״ מלמלתי.

היא התרחקה ממני, מבויישת. ״זה לא מקנה לך אפשרות להתנהג ככה, זה החינוך שנתנו לך?״ אבא שאל.

הסתכלתי על אמא שהייתה המומה, ״תארזי את הדברים שלך ותלכי מהבית״

״אמא״ בלעתי את הרוק, שבורה ומופתעת.
״אם את רוצה להישאר את תתחילי שידוכים״ אמרה.

״אני לא רוצה להתחתן כרגע, אני לא רוצה בעל שרק ילמד בישיבה, אני רוצה שהוא יבנה איתי את הבית שלנו ויפרנס ביחד איתי את המשפחה שנבנה״ לחשתי.

״את בת של הרב הכי גדול בבני ברק, את חושבת שניתן לך להתחתן עם מי שרק תרצי?״ שאלה.

״אני אבחר לך את השידוך, הוא יהיה תלמיד ישיבה, צדיק-״ קטעתי את אבא שהלכתי לחדר, לוקחת את התיק שמתחת למיטה.

״אני לא רוצה להתחיל שידוכים, אם אתם רוצים שאבחר בין שידוכים לבין חתונה עם גבר שאני אבחר, אז אני אעזוב״ הייתי שבורה ועצבנית כל כך שרק רציתי ללכת מכאן.

יצאתי מהבית וציפיתי שהם ירדפו אחריי ויגידו לי שהם מצטערים ושהם מבינים אותי אבל שמעתי רק את טריקת הדלת ואת החושך שעטף את חדר המדרגות.

התקשרתי לאביאל שהגעתי לגינה, ״הם הגזימו ועזבתי את הבית״ בכיתי.

״מה?״ הוא שאל, ״הכל יצא משליטה והתפוצץ״
״אני אנסה לצאת מהעבודה ואבוא״ הוא ניתק.

״אני מצטער״ שמעתי קול מאחוריי, הסתובבתי שדמעות זולגות על לחיי, ״על מה דיברתם?״ מחיתי את הדמעות.

״הוא שאל אם קרה בנינו משהו, שאל מאיפה אני ובן כמה אני״
״ואז הוא שאל אם אני רציני לגבייך״ והרמתי את הגבות שלי בהפתעה.

״ואמרתי לו שביני ובינך אין כלום ושהבהרת לי שזה אסור״ הסתכלתי לו בעיניים.

״אני לא, אני רציתי את הפגישות האלה יותר ממך״ התיישבתי על החומה.

״אבל זה לא משהו רע, לא עשינו כלום״
״הייתי בקרבת גבר״ לחשתי.

״אז מה, לא התנשקנו, לא שכב-״ הוא קטע את עצמו שהתקרבתי אליו, ״היה בנינו מגע, הסתכלתי לך בעיניים, אני קרובה אלייך יותר מידי וזה אסור״

Freedom Where stories live. Discover now