Freedom

פרק 2

במשך שלושה חודשים, בכל לילה בשעה 9, נועם ואני נפגשנו בגינה, אני יודעת שזה אסור, אבל כל כך רציתי למעוד. רציתי להבין מה אני רוצה.

נועם וראם עברו לכאן לכמה חודשים כי הבית שלהם בשיפוץ ואמא של נועם לא רצתה שיוציא הוצאה מיותרת על דירה שכורה.

אני, אביאל ונמרוד שמרנו על קשר, סיפרתי להם על מה שאני עוברת ומה שאני מרגישה, לא רציתי לחזור בשאלה. אהבתי את הדת. את הצניעות, את הכבוד לתורה.

אבל לא אהבתי את הדרך של הדת, שאישה היא השפחה בבית, שאסור לי אפילו לבקש עזרה בפרנסת הבית כי אני מונעת מבעלי ללמוד תורה.

החלטתי שאני צריכה לנסות, צריכה לראות את הצד השני, איפה יותר טוב לי אבל אני יודעת שאמא ואבא לא יקבלו אותי בחזרה כשארצה לחזור.

נכנסתי לחדר, סגרתי את הדלת והתיישבתי על המיטה שלי, הסתכלתי על הארון שלי שעליו הייתה מראה ובחנתי את עצמי.

הרמתי מעט את החצאית והורדתי ישר, נשמתי עמוק, חולצת את המגפיים מרגליי ויושבת ישיבה מזרחית על המיטה.

הסתכלתי על השעון, השעה רק שבע בערב, עוד שעתיים אני אספר לנועם את מה שאני מרגישה ואת מה שאני רוצה לעשות.

הוצאתי את הטלפון מהתיק צד שלי, הוא היה פשוט, טלפון כשר, עם כמה מספרים.

הקול היחיד שהאוזניים שלי היו צמאות לשמוע, היה הקול של אביאל, לחצתי על המספר, חיכיתי כמה שניות.

״אלרואי?״ הוא שאל וחייכתי, ״אביאל״ נשפתי בהקלה.

״אני מסובכת נורא, מתי אני יכולה לבוא לראות אותך?״ שאלתי בשקט, ״מה קרה?״

״אני רוצה לנסות״
״מה את רוצה לנסות?״ שאל לא מבין.

״מאז שעזבת אבא מנסה לשכנע אותי להתחיל שידוכים ואמא גם רוצה וזה מעיק עליי ואני רוצה-״ עצרתי את עצמי.

״ואני רוצה לנסות לעשות הכל בכדי שיהיה לי טוב אפילו קצת, וכאן בבית כבר לא טוב לי, בכלל״ מלמלתי ומועקה הצטברה בגרוני.

אני הוצאתי את זה מהפה שלי, אני. ׳הבת של הרבנים. הצדיקה׳.
״את בטוחה?״

״אני לא יודעת אביאל, אני מסובכת, קרו המון דברים ו-״
שתקתי, ״הכרתי בחור ואנחנו מדברים כל הזמן ואני חושבת שאני מתאהבת, ואני יודעת שזה אסור״ הוספתי לאחר כמה שניות ששתקתי.

״אנחנו לא יכולים לדבר ככה, אני אבוא היום בערב, נשב בגינה
בסדר?״ שאל.

״אתה לא מעדיף שאני אבוא? זה מסוכן שיראו אותך אחרי מה שקרה״ לחשתי, ״זה לילה אלרואי, אף אחד לא יראה אותי, אני לא דומה לעצמי, את בעצמך לא זיהית אותי לפני שבועיים״

״בסדר, תבוא בעשר״ הוא ניתק.

אביאל הוריד את הכיפה לגמרי, את הזקן, ואת הפאות והציציות, הוא כבר התחיל לא לשמור שבת, והוא שלם עם ההחלטה הזאת. וטוב לו.