מי שלא קרא את חלק 1 נא לקרוא.
אז כן אמשיך לספר על תומס.
לצערי sus עמותת הכלבים שמשם אימצנו אותו.
מצאו אותו נטוש ברחוב ושנייה לפני שהלכתי הוא בא לאימוץ וישר רצתי אליו, והוא רצה דגדוגים
ואיך שראיתי אותו אמרתי "זה הכלב שלי!"
ובהתחלה אמא שלי לא רצתה אותו. והיום היא לא יכולה בלעדיו. עוד דוגמה: 2 בנות דודות שלי פחדו ממנו והיום מתגעגעות אליו
מתי בא לכם/ן חלק 3?
