פרק 4

101 7 8
                                    

חבר'ה שמתי לב שבפרק האחרון לא היה תמיכה בכלל... וכל הזמן מספר הצפיות בפרקים יורד...😭 למה!?!? הסיפור לא מעניין בעיינכם??🥺
אם אתם לא ממש מתחברים תגידו לי ואני אפסיק לכתוב אותו והתמקד בסיפור השני..❤ כי אני רוצה שהפרקים בסיפור הזה ובסיפור שם יהיו זהים כדי שלי יהיה יותר קל לכתוב..
טוב... מקווה שתואהבו🥺😢😭🤧
(חשוב לציין שהם הולכים בנתיים במדבר שהמצאתי)
מהפרק הקודם:
"ג'אנגקוק,יונגי, הוסוק,טאהיונג,ג'ימין,ג'ין ונאמג'ון
נעמדו מול המסלול נשמו נשימה עמוקה ומפה מתחיל האקשן!!"
ועכשיו לפרק הזה:
נ.מ ג'ונגקוק
הנסיעה הייתה די שקטה כולם באוטובוס היו נראים די המומים... טוב אני מבין אותם זה היה בין רגע! בסוף הגענו נעמדתי מול השער האחורי שמוביל לתחילת המסלול שלנו עם יונגי הוסוק
ויונה (חברה של יונגי)
נשמתי לרווחה בעוד אני דחוס עם מלא קוריאנים
לאחר כמה דקות פתחו את השער הגדול
וכולם הלכו ודחפו את כולם
לפתע ראיתי את אותו נער מאתמול
היפה תואר הזה הוא מעד על ידי קבוצת אנשים שרצו מהר בלי לשים לב כמובן שהלכתי מהר אליו ועזרתי לו לקום
"תודה..."
הוא אמר והתנקה מאבק ועפר שנדבקו אליו ופתאום הביט בעייני כאילו שמקודם לא שם לב
שזה הייתי אני אותו אחד ששכב איתו..
"אה זה אתה.."
הוא אמר מוסמק
ומיהר ללכת ממני בלי להגיד כמעט כלום...
חזרתי אחורה ליונגי הוסוק ויונה
והלכתי איתם יחדיו סוף סוף יצאנו מהשער
הגדול והתחלקנו לפי הקבוצות
(אותם קבוצות שהיו באוטבוסים)
לכל קבוצה היה מדריך משלה
נעמדנו בשורה כמו כל הקבוצות
"שלום אנשים! אני קים יונגה ואני המדריך שלכ-...."
המדריך התחיל לדבר אבל לא היה אכפת לי רק בהיתי באותו נער פשוט לא יכולתי לשכוח ממנו... כאילו הוא נחקק בלב שלי ואני מבטיח הוא יהיה שלי ורק שלי! אני לא אתן לאף אחד להתקרב אליו!
"ונעבור לחוקים!"
פתאום המדריך הסתכל עלי ונועץ בי מבטים
"אחהמ אחהמ"
הוא גיחח לכיווני כדי שאקשיב לו
"החוק הראשון
תמיד להקשיב לי!
החוק השני
לעשות מה שאני אומר!
החוק השלישי
לא לסטות מהשביל!
והחוק הרביעי והאחרון
להיזהר ממוקשים בדרך!"
וואו כמה חוקים חשבתי לי
וחזרתי להביט באותו הנער שניה שם ו... החזיק למישהו את היד?!?!
רצתי מהר כדי להפריד את הידיים שלהם
"מה קורה כאן?!?"
"אמממ זה לא עניינך!"
"אה זה כן! מי זה?!?"
"זה חבר טוב שלי ג'ימין...😅"
הוא אמר וגיחח
"אל תעשה לי את זה יותר!"     
"אתה מודע לזה שאנחנו לא ביחד ואנחנו לא ניהיה... נכון?🤔🙄"
(זה מה שאתה חושב!😂😉😏)
פחחח צחקקתי
"🙄 עכשיו אתה מוכן לעזוב לי את היד?"
"אה כן..."
עזבתי לו את היד והוא הלך לו
"מגורשים בואו אחרי!"
המדריך אמר והתחלנו ללכת עמדתי ליד יונגי מביט בנער לכל אורך ההליכה שלנו כמעט עד העצירה
(כשאני עושה את הסימן הזה * ואז כותבת הפסקה זה אומר שהם עצרו להפסקת אוכל וכאלה)
פשוט יונגי הסיח את דעתי...😒
"מישהו פה מאוהב..😏"
"מה??!?! מאיפה הבאת את זה?"
אמרתי לו במבט הרציני שלי
"וואו תירגע! רואים שאתה דלוק לילד הזה על התחת.. חחח"
"טוב אולי קצת..."
"אמרתי לך אני יודע לזהות אהבה.."
"אז חבל שאת האהבה של עצמך אתה לא מזהה"
"מה? יונה?"
"לא לא היא אני שמתי לב שאתה גם נועץ מבטים בזה שהוא החזיק לנער מקודם את היד... הג'ימין הזה "
"מה מאיפה הבאת את זה אני לא גיי!!!"
הוא צעק ופתאום כולם הסתכלו עלינו
"על מה אתם מסתכלים תמשיכו ללכת!"
יונגי אמר
"חוץ מזה למה הוא החזיק לו את היד בכלל?!?"
"כי הוא חבר טוב שלו... אמרתי לך אתה מאוהב...!"
"לא נכון!"
"אז למה אכפת לך שהוא החזיק לו את היד?"
"כי... אה... אממ... כי ככה למה זה עניינך!?!"
"אתה לא צריך להגיד לי אני יודע שאתה מאוהב....!"
"אוי תשתוק כבר....😁"
הוא אמר ונתן לי אגרוף קטן לכתף והמשכנו ללכת
(כשאני עושה סמיילים באמצע/במקום טקסט זה אומר הפרצוף שהדמות עשתה)
נקודת מבט טאהיונג:
הלכתי עם תיק גדול ועם ג'ימין
שבהה בחבר הזה של ג'ונגקוק

Road lovers/taekookWhere stories live. Discover now