Road lovers/taekook

פרק 5

כן אני יודעת שעבר המון זמן החלטתי לקחת חופש קצר מהפרקים אבל עכשיו חזרתי לקח זמן עד שהעלתי את הפרק הזה אבל אני פשוט מתחזקת כרגע 3 סיפורים
אז זה קשה לי להעלות פרקים לכל הסיפורים... ואני אעלה היום או מחר גם את
הפרק לסיפור: "bts life"
ועכשיו לפרק:
בפרק הקודם:
"אה נאמג'ון?"
"מה?"
"איפה הקבוצה?"
"מה?!?!"
הוא הסתובב וראה שהקבוצה התקדמה בלעדיהם...!!
וכולם נראו מבוהלים
ועכשיו לפרק הזה👇🏼
נקודת מבט הוסוק:
"מה?!?! למההה לאאא
אנחנו נתקענו עם המוזרים האלה..."
אמרתי מתוסכל
"כן למה הם התקדמו בלעדנו"
יונגי אמר
"ועוד עם חברה שלך..."
השבתי בצחקוק
"יואו נכון שיט! מה היא בטח מחפשת אותי!"
יונגי אמר בדאגה רבה
פתאום טאהיונג וג'ימין יצאו מאחורי
השיח ופניהם מוטרדות
ממראה ענייהם

וכמובן שיונגי בהה בג'ימין
"יונגי אתה מוכן שנייה אחת להפסיק לבהות
בג'ימין?"
"לא נכון! אני לא בוהה בו!"
כמובן שהוא שיקר...
"תראה יונגי החולצה של ג'ימין נקרעה!"
יונגי פתאום הסיט את ראשו למשמע דבריי
"מה איפה?!?"
"חחחחח יא מוזר איך ישר הסתובבת!"
😂😅
"נו יא מעצבן!"
יונגי אמר מאוכזב
"טוב תקשיבו אנחנו צריכים להתחיל ללכת כדי אולי למצוא את הקבוצה ולחזור למסלול"
אחד מהבחורים הגבוהים
שעמדו מאחורינו אמר

"אנחנו?!?..."
ג'אנגקוק אמר בפתאום וסובב את ראשו לעבר הבחור שדיבר מקודם
"אה כן...."
הוא השיב לקוקי
"למה אנחנו?..."
וקוקי בחזרה
"כי עדיף להישאר יחד... ולנסות למצוא את הקבוצה"
אותו בחור אמר
"אה ודרך אגב קוראים לי נאמג'ון וזה בעלי ג'ין"
הוא אמר
"רגע... אתה ג'ין? אתה הבוס שהיה לנו במסעדה לפני שכל זה התחיל.. נכון?"
טאהיונג פתאום התפרץ
(כן בגלל שקוקי דלוק עליו והוא כל הזמן חופר לנו עליו למדתי את שמו)
"כן זה אני"
ג'ין מלמל
"טוב בואו נתחיל ללכת"
התחלנו ביחד ללכת בדרך שהסביר לנו המדריך בהתחלה
מזל שהם הקשיבו למה אני יונגי וקוקי בכלל לא הקשבנו!
נקודת מבט ג'אנגקוק:
הלכנו כולם ביחד ואני התקדמתי לעבר טאהיונג
"אזזזז כנראה שאנחנו ביחד במצב הזה!"
אמרתי נרגש מבפנים
"אממ נכון כנראה שכן...."
טאהיונג ענה בקול עמוק ואדיש
"טוב רוצה לעשות משהו? כדי להעביר את הזמן בדרך אתה יודע..."
אמרתי את זה בתור שאלה רטורית
(שאלה רטורית זה שאלה שיש לה רק תשובה אחת והיא ברורה)
"אמממ לא יודע אפשר כן"
טאהיונג אמר
"מעולה אז מה אתה רוצה לעשות?"
שאלתי במתח
"אה... רוצה אוליי תופסת?"
הוא שאל בסקרנות
"כן בטח!"
עניתי לו מחייך
התחלנו לשחק ולרוץ זרקנו חול אחד על השני
אחרי בערך רבע שעה הוא עצר לרגע לנוח כי הוא התעייף ואני לא שמתי לב אז המשכתי לרוץ ובטעות נפלתי עליו ככה שאני מלמעלה
והוא מלמטה: