Wolfstar, Marauders Era au. Sirius Black has found himself falling in love with one of his best friends, Remus Lupin. Unable to express his feelings any other way, he begins to write in a notebook, filling it with things he'll never tell him.
*סיפור גמור* "אנחנו הבובות של החיים. אנחנו חיים אותם כל פעם מחדש מבלי לזכור אותם. זה מן רצף כזה, אתה נולד, חיי את החיים ואז אתה מת, שוכח הכל ומתחיל לחיות מחדש מבלי לזכור ממנו דבר. ככה זה היה כל הזמן, אבל משהו השתנה. הפרתי את הסדר. הוא לא נגע בי, ובגלל שהוא לא נגע בי אני זאת שמשלמת את המחיר. אני זוכרת הכל עכשיו. כל רגע...
*הסיפור נמצא בתהליך שכתוב* לא מתכננים להיכנס אל תוך מערבולת. גם ג'נאורי גרייסון לא תכננה, אך נראה שלא תמיד דברים הולכים כפי שמתכננים, במיוחד לא כשמדובר באוגוסט ריברס. כל מה שהיא יכלה לחשוב עליו לפני שהתקבלה לתיכון היוקרתי של גרינפלד הוא רק הדאגה למשפחה קשת היום שלה; לאחיה התאום שמסתבך כמו תמיד, למחויבות שלה בפני הוריה...
כשאדם רוצה להתפרק הוא צורח, או בוכה, או כותב. אצל קימברלי רייסון המצב קצת שונה, כי הדבר היחידי שעוזר לגוף שלה להרפות ולמועקה הכבדה שבגרונה להתמוסס, היא נשיקה- איתו. ❞ שפתינו נעות בתיאום מושלם. אני עוצמת את עיניי וכך גם הוא. כל המחשבות, החששות, העצב..הכל מתפוגג בשנייה. אנחנו מתנתקים בשקט. מביטים בשמש שהפכה בינת...
יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות
"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות. מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם. אני מנחשת שצבע עיניו משתנה לפי רגשותיו ועכשיו הוא לוודאי כועס, לכן הן נראות כהות יותר. לסתו מש...
יש דברים שהם מתחת לאף ואנחנו לא שמים לב אליהם, הדברים הכי ברורים שיכולים להיות, אך אנחנו מתעלמים מהסימנים שלהם. ולמה? בגלל שבראש שלנו אנחנו מדמיינים לנו מציאות יותר טובה, יותר יפה, רוצים את כל מה ש״יותר״ ובכך אנחנו מפספסים את מה שטוב עבורנו באמת. ״כפי שאתה רואה אני עומדת כאן, לא בורחת להיות עם מישהו אחר. והדבר היחיד ש...
בבת אחת הצמדתי אותה לקיר שם את ידיי בצידי גופה. "את רוצה לשחק איתי?" שאלתי משועשע מרים את גבותיי. "אני באמת שואל, את מנסה לחרפן אותי?" היא הסתכלה הצידה, מקמטמת את מצחה ומתחמקת ממבטי. "מה את אומרת על להפסיק לשחק איתי את המשחקים המפגרים שלך?" שאלתי בכעס מצמצם מעט את עיניי. "פשוט תעזוב אותי" מילמלה בגועל שהיה שטוף בעניין...
דניאל הוא פושע רציני, מהסוג הפושעים שלא כדאי להתעסק איתם. כשהוא מגלה את הפוטנציאל הענק שמתחבא בתוך נערה בת שבע עשרה שמסובכת לא פחות, הוא מחליט לקחת אותה בתור הפרוייקט שלו שמגיע לכיוונים שלא ציפה להם.
"ו....נראה לי שמחכים לך..." היא סימנה עם עיניה לכיוון הדלת. הסתובבתי עם פלג גופי העליון, צופה בשיר נשענת על משקוף חדר ההכנה בהפגנתיות. לפי שילוב הידיים שלה, ידעתי שמצפה לי שיחה ארוכה בבית. הסתובבתי חזרה, ועוד לפני שהספקתי להשיב, צפיתי בעומר נעלמת כלא הייתה במסדרון האמפי. לגמתי מהספרייט ולא הסרתי את עיניי ממנה, לוגם גם...
האם נתקלתם בהפכים? שני כיוונים שונים לחלוטין? ירח, שמש. לילה, בוקר. חושך, אור. גבר, אישה. דרום, צפון.
"אני ואתה, אנחנו שני אנשים זרים." אמרתי בטון נמוך נועצת את מבטי בעיניו. "זה לא חייב להישאר ככה," השיב בשקט, יכולתי לחוש בנשימתו על פניי. "ככה אני רוצה שזה יישאר." חתמתי את דבריי. העפתי את ידו שאחזה בי, תפסתי את ילקוטי ויצאתי החוצה, טורקת את הדלת אחריי. ...
*גמור* ״קוראים לי אדם.״ הוא מציג את עצמו לראשונה, למרות שאת שמו כבר ידעתי. הוא יודע שידעתי את שמו. ״לא אכפת לי.״ אני אומרת בגסות. *** סופי, בחורה בת עשרים ושתיים, היא לא בחורה של זוגיות. היא בחורה שבורחת מחדר לא מוכר בבוקר אחרי שהיא שכבה עם בחור שהכירה אתמול ולא מתקשרת אליו יותר. צריך להיות עקשן מאוד בשביל לעניין את...