שלום
הינני כאן, בדאון של החיים
למה אני צריכה לשמוע עוד משפחה חוץ משלי מתווכחים? המשפחה שלי מספיקה לי! ואצלי אפילו לא צועקים!
שמעו(קיראו) סיפור לא נחמדי
היום הייתי אצל חברה, ובכללי כבוד זה משהו שחסר להם קצת במשפחה.. אבל פסדר, זה שלהם, ולא מקומי להתערב להם באורח החיים. אבל אני אורחת, בכל זאת. תכבדו את שהותי שם, ותתוכחו ותצעקו אחר כך! זה גורם לי לחרדות!
לאותה חברה יש בעיות בריאותיות, אז בארוחת ערב הודיעו לאחותה שהחופשה שלהם מבוטלת בגלל טיפול רפואי, שמצריך התאוששות וזה על אותם התאריכים(בכלל לא הבנתי, דבר כזה מיידעים בדכ רק בתוך המשפחה). האחות קיבלה התקף זעם וצעקה ממש שיעופו לה מהעיניים ושלא ידברו איתה יותר בחיים. חששתי לרגע שהיא עלוללה להתחיל לזרוק דברים. לא הייתי צריכה לשמוע את זה. כולם התווכחו הרבה זמן, קראו אחד לשניה בכינויים שלא הייתי רוצה לשמוע, וכל הזמן הזה פשוט בהיתי בצלחת. מה הייתי אמורה לעושת? האמא הייתה גם בשולחן ולא עשתה כלום. בעצם, היא עשתה משהו. החמירה את המצב. צעקה גם כן, והתנהגה בעיקרון כמו לינדזי לוהן בשישי הפוך(כרגע אין לי השוואה נורמלית, טוב?). אחכ היא פשוט התעלמה מהבת שלה והתחילה להסביר לי שזה רגיל ההתקפי זעם, ושיש לילדה התקפי חרדה(מה שהחמיר את המצב רוח של האחות), שאני רק לא אתרגש יותר מדי מהמצב. לא אתרגש?? מה אני, בתור חברה, אמורה לעשות??
מזלי שאמא שלי חיכתה לי בחוץ שהארוחה תיגמר(אין לי רישון עדיין סו.. איזה כיף שאני ילדה של אימוש)(שמעה צעקות וחשבה שהגיעה לבית הלא נכון..), אז כתבתי לה אם היא בחוץ, ואז היא התקשרה ויצאתי משם. המצב רוח שלי הרוס עכשיו. אני מרגישה ממש לא בסדר מבפנים.
שיהיה לכם לילה טוב
הציפור שעדיין כלואה בכלוב החלוד שלה
נ.ב- זה הזמן שלי לשירי הדיכאון ששמרתי בפלייליסט כל כך הרבה זמן!
נ.ב.ב- איך יכלתי לשכוח שהתקנתי אפליקציית שיחות מזוייפות?? זה יכל להיות כל כך שימושי.. למי אכפת לחכות קצת בחוץ?
לאחר דבר: אחרי שאני כותבת פה, זה משחרר אותי ממש, אז יש מצב שהמשפט הראשון כבר לא כזה נכון אחרי הכל:) אולי זה טוב שאני לא שומרת הכל לעצמי..
