@shiram12
ייאי קראת את המגילה ^-^
בזמן שעבר מאז ששלחתי את המגילה נכנסתי לזה שוב, וחזק. אבל הפעם זה לא היה דיכאון קיומי, אלא יותר דיכאון רגיל. אולי בגלל שאני מרחיקה את עצמי מכל זה כרגע קשה לי להזכר על מה חשבתי באותה התקופה אבל העיקר שאני סבבה עכשיו ^-^
מבחינת הקיומי, אני עדיין מאוד אוהבת את הסדרה ההיא שהוציאה אותי מזה למרות שעכשיו אני לא רואה את החיים מופלאים כמו בסדרה, אלא פשוט חושבת על איך לעשות את החיים שלי משמעותיים כמו בסדרה. התחלתי לקחת דוגמה מהדמות הראשית על העקשנות שלה ועל כמה שהיא לא תוותר לעולם, על איך שהוא תמיד מרים את עצמו מהכבדות הזאת שקיימת גם בעולם שלהם, ופשוט מרים את הראש, מושך בכתפיים וממשיך ללכת. זה מדהים בעיני.
בזמן האחרון הצלחתי לראות השתפרות בהתנהגות שלי, אני מצליחה להרים את עצמי יותר ואני לא לוקחת דברים באופן אישי. עצב הוא רק רגעי לפני שהוא הופך לנחישות או למחשבה על משהו אחר, אני ממשיכה הלאה יותר מהר
ואני גם מצליחה לחשוב עמוק בלי להכנס למסלול המעגלי הקוצני של חשיבת יתר ומשבר קיומי ^-^
אז ייאי, אני במצב טוב יותר עכשיו.
אבל אוףףףףף, אין לי שנייה אחת פנויה אפילו בחופש. מתי אני אוכל לראות כבר טלוויזיה * בוכה *