שמלתה הלבנה נעה ברוח הקלה, אשר הגיעה מכיוון היער הקסום עליו השקיפה. בשרשרת על צווארה שובצה אבן מעוינת שבהקה באור זהוב וירוק, בצבע עיניה הנוצצות.
שיערה הזהוב נע בגלים קטנים, וכמוהו הבד השקוף אשר חובר לזר היהלומים הירוקים והסגולים שנח ברכות על שיערה.
נראה היה שהיא בת אנוש רגילה, אך עין חדה הייתה רואה את אוזניה המחודדות ומבחינה בפרחים הקטנים שהנצו על יד רגליה היחפות.
ידה הימנית נחה על ראשו של עופר איילים צעיר, ועל כתפה השמאלית נחה ציפור קטנה שנוצותיה האדומות והזהובות בהקו באור השקיעה, ונדמה שהן עולות באש.
בעיניה נצנצו צבעי ירוק, זהב וסגול, בעודה משקיפה על היער הקסום שמולה. ידה השמאלית רפרפה על חגורתה הזהובה, עליה נתלו חיצי השלכה חדים, אשר גולפו באבני ברקת ואחלמה.
היה ברור שהיא לא שייכת.

שמי אמרלד. כן, זוהי אני.
אני אוהבת לקרוא ולראות פנטסיה ומדע בדיוני, ואני קוראת וכותבת הרבה פאנפיקים וגם סיפורים מקוריים.