Joi the loser

יש לי סבילות די גבוהה לכאב. מדדים של דירוג שלו מ1-10 לא ממש עובדים בשבילי.
          מצד אחד זה כואב כל כך שאני בוכה, מצד שני זה לא כזה מפריע לי לאכול את המק אנד צ'יז תוך כדי.

באופן אירוני, מכל המקצועות ששקלתי ורציתי להיות, מעולם לא רציתי להיות סופרת.
          מבחינתי לכתוב ספרים היה יותר מתחביב, אבל גם לא קריירה. הכתיבה זאת הבריחה שלי מהעולם. הדבר היחיד שאי אפשר לגעת בו. זה העולם הקטן בתוך הראש שלי שמתעורר לחיים. אלה המילים על הדף שהן ראיות לכך שהדימיון שלי מסוגל ליצור.
          אם אני בודדה, אני כותבת. אם אני שמחה, אני כותבת. אם אני עייפה, אני כותבת. אם אני אנרגטית, אני כותבת. אם סתם עוברת עליי תקופה לא משהו, אני כותבת.
          אם זה בזריחה או באמצע הלילה, אם זה בחדר שלי או באמצע מסיבה - זאת רק אני והמחברת הקטנה שלי. והמחשב הנייח שלי. ועט המזל שלי. ואף אדם אחר לא יהרוס לי את זה.

אני בחיים! כולם בסדר?

מתחילה ללכת שבי אחריו, תאחלו לי בהצלחה

יצא עוד פרק!
          שימו לב לטריגרים
          
          https://www.wattpad.com/story/374467372

מישהו יודע מאיפה אני יכולה להזמין את ספרים 2, 3 ו-4 של The Naturals?

היי
          אני אשמח שתקראו גם את הספרים שלי 
          הם בסגנון כוחות על והקהילה הגאה 
          ושתתנו כוכבים ודיעות ופרסום למה שאהבת 
          תודה 
          ובשורות טובות

לסופרים יש כמה מצבים.
          
          "רגע, אני כתבתי את זה?" - שכחתי שכתבתי את זה.
          
          "רגע, אני כתבתי את זה?" - מתרשם.
          
          "רגע, אני כתבתי את זה?" - נגעל.
          
          "רגע, אני כתבתי את זה?" - לא מצליחים להיזכר אם זאת סצנה מקורית שכתבנו או שזה שילוב של 3 ספרים ו12 פאנפיקים.

סוף סוף מישהי שאוהבת בוקר ושמש✨
          אנחנו נכחדים:,)

יום הולדת שמח!!!