אוקיי, קראתי עד עכשיו את הסיפור שלך, באמת שזה מדהים בעיני שאת משתפת סיפור אמיתי אישי שלך, אחד שבא מתוכך ומביע באמת את מה שאת מרגישה בצורה הכי טובה לקורא. אני באמת מצטערת לשמוע ככה על בת דודתך ומאחלת לך המון המון כוחות נפש והצלחה בהמשך! אמן שיהיו לך בשורות טובות! אני מקווה, שעד כמה לפי מה שאני רואה בסיפור את משתפרת רגשות שהם בעיקר עצב, כאב לב, געגוע, ואני יכולה להבין אותך באמת(גם אני איבדתי כמה אנשים בחיים) אישית, את לא חייבת לקחת את העצה שלי, אבל את חייבת לעבור הלאה. וכשאני אומרת לעבור הלאה אני לא מתכוונת בלעדיה, אני המשכתי איתם, בשבילם, ויש לי המון המון נפילות פה ושם שאני כמעט ונשברת, אבל אז שוב ושוב החברים שלי והמשפחה שלי מזכירים לי איך מרגיש הכאב לאבד מישהו יקר ואני לא מסוגלת לעשות להם את זה. אז באמת, שתקחי את אלכסנדרה המדהימה שלך איתך לכל דרך! פירסמתי קצת את הסיפור שלך בין חברות, הן מוסרות לך המון חיבוקים ושהן מעריכות את האומץ וההתמודדות שלך בדיוק כמוני! אוקיי עכשיו לחלק הכתיבתי, הדרך כתיבה שלך מעולה, את משתפת מדהים! רק כדאי מאד להוסיף עניין, כלומר, מה היא עושה במהלך היום חוץ מלקום בבוקר, ללכת לביצפר, לחזור הבייתה, לישון. הרגשות והעניין עם אלכס נותן המון לסיפור אבל אני ממליצה לך קצת להרחיב אותו, להוסיף עוד מידע על אביאל, על שיר, אם אתן נפגשות לפעמים?, את עובדת? מקרים יום יומיים שיכולים לעניין את הקורא בצורה יותר מפותחת, וכמובן סיפור בסיס- שזה אם לדוגמא את יוצרת משהו מיסתורי עם המוות של אלכס ואיכשהו קשר לאביאל או משו.. אפשר לעשות פלאשבקים עם אלכס...דברים כאלה.. אגב, אביאל הוא אמיתי או שהמצאת אותו(אם אפשר לשאול..)? ואם את צריכה כל עזרה שהיא, אני תמיד פה להקשיב, לתמוך, להיות חברה, לעזור, לנחם, או סתם לפטפט... אוהבת,מור
