✨Geeky Stuff✨

שלום לכל הקוראים היקרים שלי.
          
          כבר קצת יותר משלוש שנים שאני מפרסמת כאן. בוודאי שמתם לב שאני מתחילה לפרסם פחות ופחות, לוקחת הפסקות לעיתים יותר קרובות… וגם אני שמתי לב. שמתי לב שאני לא מפרסמת באותה האהבה שבה פירסמתי פעם. שפעם הייתי מעריצת פרסי ג'קסון מושבעת, עם כל כך הרבה רעיונות לפאנפיקים, והיום ההערצה הזו נרגעה. אני מרגישה שאין לי כל כך דרך להמשיך לספר את אותם הסיפורים שסיפרתי לפני שלוש שנים - כי אני השתניתי מאז, ולכן גם הסיפורים שלי.
          
          אני מבטיחה שזו לא מתיחת אחד באפריל מאוחרת - ואני מודיעה לכם רשמית שאני פורשת. בזמן הקרוב, לא אפרסם בפרופיל הזה. אני מקווה להמשיך לכתוב, ואולי אפילו להמשיך לפרסם. אני מודה לכולכם על כל התגובות החמות והתמיכה שנתתם לי במשך שלוש השנים האלו, ומצטערת מאוד על כך שהשארתי אתכם במתח לגבי כל הספרים שלי.
          
          אוהבת המון,
          
          geekystuff25

הפרק החדש של "גיבור שעומד ליפול" לכל מי שפספס :)
          
          https://www.wattpad.com/1383537409-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-46-%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%98%D7%94

אז היום לפני שלוש שנים פתחתי את הפרופיל שלי, ולכן העליתי ספיישל שלוש שנים ב"גיבור שעומד ליפול" ונאום מרגש בספר העדכונים שלי! 
          הנה הקישורים:
          https://www.wattpad.com/1346383000-%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%E2%9C%A8%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%2B-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D
          
          https://www.wattpad.com/1430694799-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%E2%9C%A8-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%E2%9C%A8

יום מדהימות שמח לך! (אני מבטיחה שאני אתחיל שוב גיבור שעומד ליפול. מתישהו.)

היום ב-17:00 יוצא פרק חדש ל"גיבור שעומד ליפול", תתכוננו :)

הפרק החדש של "גיבור שעומד ליפול" לכל מי שפספס :)
          https://www.wattpad.com/1356566680-%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-39-%D7%A9%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8

היום ב-17:00 יוצא פרק חדש ל"גיבור שעומד ליפול", תתכוננו!

שלום שוב לקוראים היקרים שלי,
          כבר 54 ימים שאנחנו במלחמה הזאת. כבר 54 ימים בהם אנחנו רואים בחדשות את הכותרת “X ימים למלחמה” ורק רוצים שזה יעבור. שנצא מזה. להגיע ליום שאחרי. אני לא צופה בחדשות - טראומה משנית מוגדרת גם היא כטראומה, ואני מעדיפה לשמור על עצמי כמה שאפשר, אבל אני עושה מה שאני רגילה לעשות - אני קוראת. כתבות, סיפורים. יש כמה אנשים שהסיפור שלהם נכנס לי ללב. כל אחד מהאנשים שנרצחו ראוי להיכנס ללב של מישהו נוסף. שיהיה מישהו שיזכור אותו. לכל משפחה שאיבדה מישהו מגיע חיבוק. מגיע להם שיכירו אותם. 
          החטופים מתחילים לחזור הביתה, גם הם נכנסים לנו ללב, וכל אחד מהם שעוד נשאר בשבי הוא פעימה אחת שהלב הקולקטיבי-מדיני שלנו מחסיר. בתי הספר נפתחים שוב, למרות שמרגיש לי מוזר להוכיח שישר הוא אנך או חוצה זווית כשאנשים ונשים אחרים נאלצים להוכיח לעולם את מה שקרה להם בשבעה באוקטובר. 
          הכתיבה תמיד הייתה סוג של אסקפיזם בשבילי - דרך לתאר את הרגשות שלי, באופן ישיר או דרך דמויות, וכרגע הרגשות של כולנו מאוד מסובכים. ואם בתי הספר חוזרים לשגרה - אז גם אני. טוב, בערך. היום העליתי בפעם הראשונה ספר חדש, שבו אכתוב סיפורים קצרים על המלחמה מנקודת המבט שלי, ובקרוב אעלה גם את הספרים הרגילים שלי.
          מקווה שאתן לכם מקום בטוח בסיפורים שלי, בתקופה המזעזעת הזאת, ושאצליח לשמח אתכם,
          geekystuff25

שלום.
          מחר היה אמור להיות היום בו אני חוזרת להעלות כאן באופן סדיר, אבל לפעמים קורים דברים שאי אפשר להישאר אדישים כלפיהם. אני לא יכולה להמשיך לכתוב, להעלות, לחיות לגמרי כרגיל - כשהמדינה שלי במלחמה. כשאנשים שאני מכירה את חלקם, ומעריכה את חלקם מבלי באמת להכיר, עוזבים את החיים הרגילים שלהם, עולים על מדים ומגנים עליי בגופם. כשמספר המתים עולה כל כך מהר בכותרות בחדשות, כשמעל הכותרת תמונה של עיר הרוסה - או אנשים הרוסים, שבורים, שחסר להם בן אדם אחד. קשה לעכל שכל אחד מתשע מאות האנשים (נכון לזמן שאני כותבת את המסר הזה), היה מישהו, הייתה מישהי. מישהו, עם אמא, אבא, סבא, סבתא, אחים ואחיות. מישהו שאהב להקשיב למוזיקה, ללכת לים - אתם יודעים, מישהו. כל אחד מהאנשים האלה היה עולם ומלואו, אני בטוחה, ועל כל אחד מהם מתאבלת משפחה - ומדינה שלמה. מדינה קטנה, שהאזרחים בה לא תמיד מסתדרים, אבל כשצריך - יודעים להתאחד. יודעים לחבק אחד את השני. למרות שמדינת ישראל היא למודת מלחמות, קשה לעכל שאנחנו במלחמה. אמיתית. מה ששמענו עליו בשיעורי היסטוריה, בספרים ובסרטים קורה לנו במציאות. 
          מתוך ההרגל שרכשתי לעצמי בכתיבת ספרים - לחקור, קראתי את הויקיפדיה של מלחמות ישראל, וגיליתי משהו מעניין. באף אחת מהמלחמות הרבות שעברו על המדינה הזאת, לא היה הפסד מוחץ. ישראל לא הפסידה מעולם, ועל כך אני חייבת להודות לכל אחד ואחת מהחיילים והחיילות בצבא הכי טוב במזרח התיכון, צבא ההגנה לישראל, ששומר עלינו בכל יום, ובזכותו אנחנו יכולים לחיות כאן בשקט. ליבי נמצא עם תושבי הדרום, הצפון והעוטף, שסבלו אבידות נוראיות. יש בי עצב על כל אחד ואחת מהנרצחים, הנעדרים, והפצועים. אני שולחת לכולכם אהבה. 
          מכם, הקוראים שלי, אני מבקשת בקשה אחת - שימרו על עצמכם. למרות שזה מפתה, אל תיכנסו לסרטונים המזעזעים והמצלקים שמופצים בימים אלו ברשתות, ובכך לא תיתנו יד ללוחמה הפסיכולוגית. נסו לשמור על סדר יום רגיל ככל האפשר, עם כמה שפחות ביקורים באתרי החדשות, ואם אתם יכולים, נסו לעזור לאחרים - כל אדם שזקוק לעזרה.  
          מקווה שהמערכה הזו תסתיים בקרוב ובניצחון,
          @geekystuff25

מתי בסוף יעלה הפרק עם הדמויות?