larryfang1rl
באתי להתחיל פאנפיק ובטעות פתחתי את הפרק האחרון
עשיתי לעצמי ספויילר לכל הפאנפיק
ביי
larryfang1rl
larryfang1rl
200 ימים מאז שהלכת, פיינו.
זכרנו אותך במשך מאתיים הימים האלו, ונזכור אותך לעד.
תודה לך, מלאך
larryfang1rl
כשהייתי קטנה, תמיד קיוויתי שאת האנשים שאהבתי אז,
אני אוהב גם היום.
היום, כשאני קצת בוגרת יותר, אני יודעת שאת רובם אני כבר לא אוהבת- את חלקם אני אפילו לא זוכרת.
אבל לצערי, אני נאלצת לרשום את ההודעה הזאת, כי אחד מהם אני עדיין זוכרת.
אחד מהם אני לנצח אזכור.
ליאם,
זאת אולי רק הפעם השנייה בה אני באמת רושמת לך,
אבל תהיה בטוח שזאת הפעם המאה שאני חושבת עליך.
אין יום בו אני לא חושבת עליך, על כמה שהגיע לך טוב יותר.
אני לא ארשום את כל מה שעובר בראשי, כי אני בטוחה שההודעה הזאת לא תגיע להרבה אנשים- אולי היא לא תגיע לאנשים בכלל.
אבל היה חשוב לי לומר, אולי לעצמי, אולי לעולם כולו-
שאותך אני כבר לא אשכח.
תמיד אדאג להגן על שמך, לשמוח בשמחתך (שאותה כבר לא נזכה לראות עוד)- וכמובן, שתמיד אדאג להנציח אותך.
אני מצטערת שלא הייתי, היינו, שם כדי להציל אותך- כמו שהצלת את רובנו.
אומנם לא הצלנו אותך בזמן, אבל אני מבטיחה לך, שאנחנו נשמור עליך מכאן.
לנצח בלב שלנו,
אוהבים אותך פיינו 3>
larryfang1rl
הלפ מה עושים אם שכחתי את הסיסמה לעמוד?
אני רוצה להתחבר מהאייפד אבל, לא ממש נותן לי- כי אין לי את הסיסמה לעמוד.
ניסיתי לשנות אותה, אבל מסתבר שווטפאד פשוט שמו לי אימייל, שלא אני החלטתי אליו… ואין לי מושג למה.
כאילו, הווטפאד מבוסס על האפל איידי שלי, אז לא יודעת למה זה לא עובד לי :(
אוף, גם כשאני באה לשנות סיסמה, זה לא נותן לי להזין את הסיסמה העכשווית… וזה אפילו לא נותן לי לשנות את הכתובת מייל- משהו הזוי קיצר
larryfang1rl
כשאני באה לשנות את האימייל זה מבקש ממני לשים סיסמה לפני שאני עושה את זה…
לא יודעת, משהו הזוי.
אני עכשיו אכתוב הודעה לשירות הלקוחות שלהם
larryfang1rl
אומנם כנראה שאף אחד לא יקרא את זה, כי אני לא איזה מוכרת בווטפאד, אבל בכל זאת הרגשתי את הצורך לרשום.
היום הם חמישה חודשים,
חמישה חודשים מאז שליאם לא איתנו.
אני חושבת שהפעם הראשונה בה קלטתי שליאם כבר לא כאן, הייתה כשציינו 100 ימים מה-16/10.
אני זוכרת את הלילה הזה.
ישבתי בחדר שלי, וצפיתי באדיטים של הבנים,
ופתאום נפלה בי ההבנה.
ליאם מת.
פרצתי בבכי במשך כמה שעות, כועסת על עצמי על כך שרק עכשיו הצלחתי לעכל את המידע הזה.
בפעם הראשונה שהודיעו לי שליאם מת, התנהגתי באדישות. לא הייתה לי תגובה מוגזמת או מלאה ברגש.
לא בכיתי. אפילו לא דמעה.
הרגשתי ריקה.
אבל לאחר 100 ימים הכתה בי ההבנה, והיא הכתה חזק.
היום, מלפני חמישה חודשים, איבדנו מלאך.
כדור הארץ מלא בטוב, אבל לצערנו הרוע גובר עליו.
נאלצנו לאבד את ליאם, ולהישאר רק עם הזכרונות שלו.
לא נזכה לשמוע את הקול שלו יותר,
לא נזכה לקבל אלבום חדש,
לא נזכה לצפות בריאיונות חדשים,
לא נזכה לראות עוד טרנדים שבהם הוא וקייט משתתפים.
זכינו, אבל לא עוד.
אני מקווה, ויודעת, שאתה שומר עלינו מלמעלה, מלאך.
עשית את הטוב ביותר שלך, הצלת חיים של אנשים, החזרת אור ותקווה לחלקנו.
תודה לך, תודה על נחת ושקט שנתת בחיים שלנו,
בחיים שלי.
תשמור עלינו מלמעלה,
תפיץ את האור והטוב שלך, גם אם אתה לא נמצא כאן.
תנוח בשקט,
אנחנו אוהבים אותך וזוכרים אותך.
לנצח בלב שלנו
hoshen2004
אני מבינה אותך. ביום ששמעתי על זה אפילו לא בכיתי, לקח לי כמה ימים לעקל וזה שלקח לך יותר זמן זה ממש בסדר.
לכולנו קשה עם החוסר שלו והשירים שלהם זה כבר שונה מבעבר